הקונטרס

בדור בו העם שופט את שופטיו ומנהיגיו, קטנים מבקרים את הגדולים, ושם קדושים אשר בארץ לוטה בערפל, רק בדור שכזה יכול להיות צורך בקונטרס שלפניכם. אני בוש ונכלם שעליי להיכנס בעובי הקורה הזו כדי לפרש את פרשת גדולתו של אחד משרפי מעלה

רבי יהודה לייב הלוי אשלג נולד בוורשה שבפולין לאביו הרב החסיד ר' שמחה בה' תשרי תרמ"ו, ונפטר בארץ ישראל בי' תשרי, יום הכיפורים, תשט"ו.

עם עלייתו לארץ ישראל בשנת תרפ"ב התיישב בירושלים וניסה, בתחילה להתחבר למקובלי בית א-ל המפורסמים. אך אלה לא השביעו את רעבונו הרוחני במידה מליאה מתוך שעסקם היה כפי השיטה הספרדית ותלמידי רש"ש.

בשעה שחיבר הרב אשלג את פירושיו לזוהר ולכתבי האר"י, שרר בארץ דוחק כלכלי גדול והפרוטה לא הייתה מצויה להוצאת ספרים בנקל. לשם כך נדד לאנגליה להשגת המימון עבור הדפסת ספריו הקדושים.

מתוך הלימוד שלי בכתביו וכן בכתבי הרמח"ל, עולה, כי אכן מצא לו 'בעל הסולם' משענת לשיטתו בהרבה עניינים אצל הרמח"ל, אולם בדברים שמופיעים בפינות נידחות יחסית בכתביו של הקדוש מאיטליה.

מרן החזון איש זצוק"ל היה גר מול ביתו, קשרי ידידות גדולים נרקמו ביניהם, ובערב פסח בא החזו"א לאפות את מצותיו בתנורו של רבינו.

רעיונות אלו ורבים רבים אחרים מותחים לנו קו מקשר בין שני שרפי מעלה אלו, בני דור אחד וחזינן כי הרב דסלר סמך ידו על תורת 'בעל הסולם'.

דביקותו של אבי זצוק"ל היה בספרי הרב אשלג עד כדי כך שהיה נוטלם איתו בכל פעם שיצא לדרך.

שמעתי שהיה אצל באבא סאלי ומצאו כשהוא מעיין בפירוש הסולם. שאל אותו חוות דעתו על הספר, השיב לו: "כולהו חילו" (כולו מתוק). הוסיף ושאל: הלא יש המתנגדים לו? ענה באבא סאלי: מי שמתנגד לזה לא מבין בזה.

אכן מצאו להם מעט מרבני דורנו, בחוסר תשומת לבם, את האיש הלא נכון לדבר בגנותו ולשייכו לפילוסופיה, ומעשה שטן הצליח, וההמצאה הכל כך רחוקה הזאת התקבלה על אזני רבים מפאת הקטע הבא, שפורסם מבית מדרשו של הרב רצאבי לפני כעשר שנים וכך כתוב...