'בעל הסולם', הרב רצאבי שליט"א וההתנגדות

אכן מצאו להם מעט מרבני דורנו, בחוסר תשומת לבם, את האיש הלא נכון לדבר בגנותו ולשייכו לפילוסופיה, ומעשה שטן הצליח, וההמצאה הכל כך רחוקה הזאת התקבלה על אזני רבים מפאת הקטע הבא, שפורסם מבית מדרשו של הרב רצאבי לפני כעשר שנים וכך כתוב: 

*"הזכרתי את הזוהר, אני רוצה לומר לכם משהו. יש כאלה שקצת מתפלאים למה אנחנו לא ממליצים על פירוש הסולם על הזוה"ק. אולי כדאי שאני אגיד את זה, דברים ששמעתי. יש פירוש על הזוהר בשם מתוק מדבש, והוא הפירוש הכי מומלץ. ויש עוד פירוש על הזוהר בשם הסולם. הפיצו את זה הרבה, אבל אנחנו לא ממליצים על זה. אינני אחראי על הדברים שאני אומר למרות שאני חושב שהם נכונים, אבל צריך שידעו. שמעתי את זה לפי עשרות שנים. יש אמנם על הספר הזה הסכמות של הרב השד"ה, הרב שאול דוויק הכהן, שהיה מקובל גדול בירושלים, הוא היה סגי נהור בסוף ימיו אבל ידע את כל הספרים בעל פה, למד קבלה בע"פ, וכביכול נתן הסכמה לספר. ויש גם הסכמה של הרב זוננפלד ועוד רבנים, אבל בכל זאת יש בעיה. שמעתי מאנשים נאמנים שההסכמה מזויפת. דהיינו שגנבו לרב   השד"ה את החותמת וזייפו את ההסכמה בשמו, והרב זוננפלד שראה שיש הסכמה ממנו גם הוא נמשך ונתן הסכמה. הבעיה היא, שמעתי  שבספר הזה ישנן דעות זרות, דברים שלקח דברים מאיזשהו פילוסוף בשם ברוך שפינוזה, שהיה יהודי מקולקל. ממילא אם מחבר פירוש הסולם השתמש בספרים שלו, ולא רק בפירוש הזה כי הוא חיבר עוד הרבה ספרים נוספים, תלמוד עשר ספירות, ועוד ספרים בקבלה, ואם אכן יש שם דעות זרות ממקורות כאלה, הדבר גרוע. אכן אינני יכול לדעת אם הדברים מדוייקים, אבל שמעתי מאנשים נאמנים, והמקור הוא מהרב יעקב הלל מישיבת אהבת שלום, שאמר בשם הרב אליהו סלאטקין שהיה מקובל גדול בירושלים לפני עשרות שנים. בכל אופן אני חושב שכל הפירוש מתוק מדבש נעשה לאפוקי מפירוש הסולם...  בהמשך השיעור, נשאלה שאלה: "בקשר לסיפור על הסולם, אם זה בדוק? אמרתי שאני לא אחראי... אני מסביר מה שנראה לי נכון, אבל לבוא ולהגיד לכם בתורת עדות, לא ראיתי...".   


בידיים רועדות ממש הקלדתי את הדברים הנוראים האלה, ממש אוסף של המצאות והשערות, שמועות לא בדוקות ודברים חסרי שחר על גדול בענקים. אם לא שהלשון הרע הנוראי הזה כל כך התפשט, לא היה כלל מקום להביא כאן את המילים הקשות האלה שאין להן לא התחלה ולא סוף כמו, שנראה בהמשך. מצווה עלינו, מצד אחד לדון לכף זכות ולומר שהרב שוגג ולא מזיד ח"ו – ומצד שני מצווה עלינו להראות לרב ולשומעי ליקחו את הטעות הנוראה ולתקן את המעוות. 

בתחילה נפגשתי עם הרב הלל שליט"א עצמו, מקורו המהימן של הרב רצאבי אשר כל ההשערות נשענות עליו כמו שאמר: 


*"והמקור הוא מהרב יעקב הלל מישיבת אהבת שלום, שאמר בשם הרב אליהו סלאטקין שהיה מקובל גדול בירושלים לפני עשרות שנים." 


מכל מקום טרחתי מאוד, רק כדי להיפגש לשיחה אישית אם כבוד הרב הלל שליט"א, שהיה מאוד עסוק, שממנו שמע הרב רצאבי את הדברים, ובאמת על השמועות שלו נשענים רוב המתנגדים או המסתייגים של הרב אשלג בימינו, ואם נצליח לסתור לעיניכם את יסוד ההתנגדות, הרי שכל הבניין יפול מהרה, ואמת מארץ תצמח. וכך אמר לי כבוד  הרב הלל שליט"א: 


* אני לא יודע מה כתוב בספרי הרב אשלג, מעולם לא פתחתי את הספרים.

* כל עסקי בתורת הרש"ש, ומה לי לעסוק בספרים אחרים, אחרי שזו התורה המסורה לי מאבותי.

* שמעתי שמועה שהרב הוטנר זצ"ל אמר על משהו בספר של הרב אשלג, שזה מריח כמו שפינוזה (פילוסוף כופר), הוא לא יודע באיזה עניין, כך שמע.  


שהרב הוטנר זצ"ל בעל "הפחד יצחק" אמר דבר כזה, שזה מריח כמו שפינוזה, נצטערתי רבות על מימרא זו, באיזה נקודה ובאיזה עניין הדברים אמורים, ומה פירושם, והאם בכלל נאמר פעם דבר כזה על ידו? 

וברוך ה' שמסר עולמו לשומרים, אשר זיכני לשוחח בטלפון בחודש טבת התשע"ט עם בתו היחידה של מרן הפחד יצחק - הרב הוטנר זצ"ל, הלא היא הרבנית דייויד, אשת הגאון הנפלא רבי יהונתן דייויד שליט"א, ראש ישיבת 'פחד יצחק' בהר נוף, חתנו יחידו של הרב הוטנר, שקיבל ממנו את כל תורתו, בנגלה ובנסתר, ולא זזה ידו מתוך ידו גם כשהיו באמריקה, גם בשבי הירדני, וגם כאן בירושלים בסוף ימיו של הרב הוטנר זצ"ל. כידוע את ספר הזיכרון 'פחד יצחק' כתבה הרבנית, וגם בניסוח הספרים חלקה רב, כי היא ובעלה הרב, ספגו נשמו וחיו את תורת אביה הגדול משך עשרות בשנים, ודמותו מהלכת בביתם עד היום, כגדול הדורות. אין מי שהכיר את נשמת אפו של הרב הוטנר יותר מהזוג הקדוש הזה, וכל הכתבים של 'פחד יצחק' יצאו על ידם. ובשיחה זו התפזר הערפל. 

וזה תוכן השיחה: שאלתי את הרבנית אם אפשר לשאול את הרב שאלה קטנה בקשר למשהו שאמר מר אבא, הפחד יצחק. היא שאלה באיזה עניין מדובר? 

אמרתי לה ששמעתי אישית מהרב המקובל הרב הלל שליט"א, ששמע שאביה אמר על דברי הרב אשלג שזה מריח משפינוזה. מיד היא אמרה, שלא מסתבר לה בכלל שאמר כך. אבל היא יכולה לשאול. והלכה לבעלה ושאלה אותו ביידיש, האם פעם 'הראש ישיבה' (הרב הוטנר זצ"ל) אמר על זוהר אשלג שזה מריח משפינוזה. ואז חזרה לשפורפרת ואמרה, הרב אומר שמעולם הוא לא שמע ממנו דבר כזה. 

שאלתי שוב, למה היא אמרה לי קודם שזה לא מסתבר לה? היא ענתה, משום שזה לא הסגנון שאבא שלה היה מדבר על שום נושא בעולם. עד כאן דבריהם. 

ואני הקטן, לאחר ששקעתי בבירור העובדות מעל ראשי, יכול להציע, שאם יש דבר של אמת בשמועה מהרב הוטנר, הרי ששיבוש חל כאן, ויש מקום גדול להניח, שאם אכן נאמרו הדברים, הכוונה לספרים של ד"ר ברג שהציג את עצמו כהממשיך של רבני אשלג, וארה"ב של אמריקה [1] הכירה בעיקר אותו, ואת ספריו הכפרניים שמעודדים ללימוד קבלה והפצתה בלי צורך לקיים מצוות, וכך נאהב על ידי גויים רבים והעשיר את כיסו בכסף וכבוד, דברים המנוגדים כל כך לרוח הרב אשלג שמייסד את כל עבודת השם, שיהיה לשם שמים ועל המלחמה ב'רצון לקבל'.    

ד''ר ברג (שם רשעים ירקב) שילב בספריו רעיונות של הרב אשלג יחד עם דברי כפירה ומינות, כמו שמופיע בפסק של הבד"ץ ובתשובה של הרב  יעקב הלל בשו"ת 'וישב הים' האוסרים על קניית ספריו, בעוד את ספרי הרב אשלג הם מכשירים בהערצת קודש לאורך כל השנים בהסכמות הבד"ץ לדורותיו

אבל זה ברור, שאם לרב הוטנר הייתה ביקורת ולו הקלה ביותר על ספרי הרב אשלג עצמו, הרי שהראשון לדעת זאת הוא חתנו ותלמידו, ממשיך דרכו וממלא מקומו הגר"י דייויד שליט"א. אנו נוכחים לדעת, כי יש כאן שמועה חסרת בסיס לגמרי, אשר מלבד שתוכן הדברים קשה, ואין לו פשר אצל מי שיודע מה אמר שפינוזה, ולהבדיל מה אמר הרב אשלג, הרי שגם המקורבים לפחד יצחק רבי יִצְחָק הוּטְנֶר בעל ה"פחד יצחק" טוענים שלא היו דברים מעולם [2]. 

הרב הלל שליט"א גם מודה שלא שמע זאת מהרב הוטנר, אלא שמע שמועה ממי ששמע וכו'...  

עד כאן די לכל מבין שלא נותר אלא לידע את הציבור, לפרסם את העובדות ולחתום שהדברים נאמרו בשוגג, וכל הנוגעים בדבר יעשו תשובה על הוצאת שם רע על אחד מגדולי הדורות בכל הזמנים.    

על כל פנים, ראיתי לנכון להתייחס לדברי הרב רצאבי בצורה מפורטת ועניינית, וחס ושלום לא באופן אישי כלפי הרב, שאני מאמין שדבריו נאמרו בשוגג גמור, אלא כל רצוני שתגובה זו תצור חוצץ וחומה בצורה בפני כל דברי לעז שנשמעו כנגד 'בעל הסולם' ותתפרסם במקביל ברשתות השונות ובאוצר החכמה, כדי שלא יקרה שמישהו ימצא את הדברים הקשים הללו ולא ימצא להם כל תגובה ומענה. 

ובהתייחס לדברים, כמדומני שהמשפט הכי מדוייק ונכון בפסקא הזו, זה הסיום: 

*"אני לא אחראי"

באמת חוסר אחריות, כאשר רב יושב מול מאות צופים בשיעורו ואומר דברים שלא יאמרו על אחד מגאוני וקדושי הדורות, בכזה חוסר ודאות, חוסר ידע בעובדות, ועל השמועות ששמע עושה פרשנות וחידושים, האם הוצאת שם רע על צדיק לא יותר חמורה מספק ספיקא של בעיה בספרים? שהרי הרב הלל עצמו, בעל השמועה, חשש לפרסם את הדברים, מדוע לפרסם דברים שאינם מדוייקים: ונראה, וחושב, ואם, ואולי, ואיני אחראי על הדברים. אז מי כן אחראי? מי לוקח את האחריות על הוצאת דיבה נוראית שכזו? 

אני, מאלה שלומדים את כתבי 'בעל הסולם' ומתפעלים מדמותו הקדושה והנקייה, והעצות הנפלאות בעבודת ה' שלו, ומאוד הזדעזעתי ונתקפתי חשש, ומה יחשוב מי שלא רכש ידע מוקדם אודותיו, והפעם הראשונה שבה שמע על האיש ותורתו היא כאן, בדברי הלעז הנוראיים האלה, האם נותרה לו בחירה חופשית לברר בצורה מושכלת את הדברים? גם אני לא הייתי רוצה ללמוד כתבים שספק מבוססים על כפירה חלילה. 

ובאמת כאן המקום להתפלש באפר, איך ברגע אחד הושחרו פניו של הצדיק, ומכאן כבר התגלגלה השמועה לכל בני עדתו התימנים ומשם  נתקיים בה "ופרצת" לחוגים נוספים ביהדות החרדית והכללית [3], והמרחם הוא ירחם.   

עתה בסיעתא דשמיא נבחן את הדברים בפרטות, ונפרוך אותם בדקדוק: 


* "אינני אחראי על הדברים שאני אומר"  


לאורך כל הקטע חוזרת ונשנית הספקנות של הרב רצאבי, ניכר שהוא אינו אומר את הדברים מתוך הבנה בסוגיא, אלא מתבסס על שמועות, על תחושות אישיות שנדמה לו שהן נכונות : 


* "למרות שאני חושב שהם נכונים, אבל צריך שידעו".  


למה צריך שידעו, אם יתכן שזה בכלל לא נכון, האם אין כאן 'למיחש מיבעיא' בלשון הרע כזה חמור?  


* "שמעתי את זה לפני עשרות שנים".    


היינו מצפים ששמועה כזאת אם יש בה משהו מן האמת תהיה לה תפוצה מכיוונים נוספים, במשך עשרות השנים. וראה זה פלא אף אחד לא שמע ולא הזכיר מזה מאומה, גם באוצר החכמה אין שום איזכור אי פעם לדבר כזה שהרב אשלג מערב או מזכיר דעות זרות, כל שכן דברי שפינוזה - שם רשעים ירקב. 


* "יש אמנם על הספר הזה הסכמות של הרב השד"ה הרב שאול דוויק הכהן שהיה מקובל גדול בירושלים, הוא היה סגי נהור בסוף ימיו אבל ידע את כל הספרים בעל פה... ויש גם הסכמה של הרב זוננפלד ועוד רבנים, אבל בכל זאת יש בעיה. שמעתי מאנשים נאמנים שההסכמה מזוייפת, דהיינו שגנבו לרב השד"ה את החותמת וזייפו את ההסכמה בשמו".   


קודם כל, במאמר מוסגר, זה לשון הרע שאסור לנו לקבל כשמדובר בשמועה שיוצאת על מי שידוע כצדיק וקדוש, ומצווה לדון אותו לכף זכות בכל אופן שהוא. 

שנית, ביררנו בס"ד, אם מביני דבר, עם הרב ספינר שליט"א[4] שדיבר עם תלמיד השד"ה רבי אהרון סלאטקין זצ"ל, שמעיד שההסכמה הייתה אמיתית ומספר לנו מה הייתה התמיהה של השד"ה בנקודה מסויימת, שאפשר שמשם נולדה הטעות (ראה בהמשך את כל דברי הרב ספינר שליט"א).   אך כנראה מכאן כבר נפתח שער לדמיון ולתאוריה: שאם השד"ה הקשה על הרב אשלג באיזה עניין, אז אולי ההסכמה לא אמיתית, אם כן איך יש חותמת? כנראה בגלל שהוא עיוור אז חתמו בלי ידיעתו. מחריד. 

ועוד שלישית, ביררנו מכיוון אחר, אצל הגאון הגדול רבי בן ציון מוצפי שליט"א, שאביו רבי סלמן מוצפי זיע"א היה גם כן תלמיד השד"ה באותם שנים, ואם לשד"ה הייתה איזה הסתייגות מהכתבים הרי שתלמידיו בטח היו יודעים על זה. אמנם הרב יחזקאל מוצפי השיב לנו בשם אביו הגאון ר' בן ציון, כי אין שום בעיה עם פירוש הסולם, ואף אחד לא מתנגד אליו, כל ההתנגדות הייתה על ד"ר ברג (שם רשעים ירקב) שמפיץ את ספרי אשלג במסגרת המכון לחקר הקבלה ועושה מעשים שלא ייעשו. אבל על הרב אשלג עצמו ועל ספריו אין שום עוררין, עכת"ד. 

ועוד, בהתייחס למציאות דאז, ההוכחה הכי ברורה שטענת הזיוף היא שקר היא פשוטה מאד. ספר עץ חיים של 'בעל הסולם' יצא בירושלים בשנת תרפ"ז עם הסכמת הרב דוויק ועליה הסכמת הרב זוננפלד. הרב דוויק נפטר בשנת תרצ"ג. האם יעלה על הדעת, שבמשך שש שנים יופץ באותה העיר שיושב בה הרב דוויק הסכמה כביכול מזוייפת שלו? הרי היו ל'בעל הסולם' מתנגדים מהיום הראשון שישב בירושלים כמעט, כיצד זה שלא השיגו הכחשה או מכתב נגדו משום רב? ולמעשה יש כאן הוכחה נגדית. אין חולק בדבר שדרך הלימוד של 'בעל הסולם' היתה פורצת דרך, ובוודאי לא מהסוג שהיו רגילים אליה הרב דוויק ותלמידיו, בטוח הדבר שהרב דוויק נשאל פעמים רבות על ידי אנשיו על הספרים האלו שהסכמתו מתנוססת עליהם. ברור במאה אחוז, שאם אין שום הכחשה בכתב או בע"פ מהרב דוויק, הרי שהוא המשיך עם הסכמתו עד יומו האחרון. הלא אין זה הסכמה פשוטה, אלא הסכמה על ספר שהוא ממש בתחום אחריותו של הרב דוויק. 

כמו"כ יש בידי התלמידים מכתב של הרב"ש בצעירותו, בו הוא מספר לחבירו ר' דוד מינצברג שהוא לומד כוונות אצל הרב דוייק. 


  *"והרב זוננפלד שראה שיש הסכמה ממנו גם הוא נמשך ונתן הסכמה..".  


השערה זו מופרכת מיסודה, כי הרב זוננפלד הכיר את 'בעל הסולם' משכבר הימים והוא היה זה שמינה אותו לרבנות גבעת שאול, ולא בגלל הסכמת השד"ה נתן לו הסכמה. הרב זוננפלד כותב בפירוש, שאף על פי שהוא לא מהבקיאים בצפוני תורה"ק, הרי שהוא מעיד על הגברא ולא על הספר, שהוא עוסק בתורה לשמה, והוא "ידידי, הקשור במוסרות לבבי... לא זזתי מחבבו". והיכרותו עימו כאדם אשר "אמר לחכמה אחותי את ביראתו הקודמתו", הינה היכרות מעמיקה, ורק לעניין הנסתרות הוא נשען על דעת הרב השד"ה [5].  

וכי אדם שרבי יוסף חיים זוננפלד מעיד עליו שהוא גברא רבא ויקירא, יישען על דברי שפינוזה הכופר?  האם אלו 'עיני העדה' שאנו מייחסים למרא דארעא דישראל? אכן שוחחתי על כך עם הרב רבי יעקב מאיר זוננפלד שליט"א, רבה של רכסים, והוא אמר לי בבירור גמור כי אין לו ספק שהסבא קדישא ר' יוסף חיים לא היה נותן הסכמה על אדם שהיה לו עליו, צל צילו של חשש או שאלה כל שהיא. 


*"הבעיה היא, שמעתי שבספר הזה ישנן דעות זרות, דברים שלקח מאיזה שהוא פילוסוף בשם ברוך שפינוזה, שהיה יהודי מקולקל."  


אף על פי שהמתנגדים הם מתי מעט כפי שעיניכם רואות - אחרי שכל גדולי ישראל, החסידים הספרדים והליטאים, בשבעים השנים האחרונות אישרו את הספרים הקדושים של איש האלקים הזה – אף על פי כן נוסיף ונציג את העובדות להסיר אפילו צל צילו של ספק. אלא שבדור הקודם ידעו לומר בפה מלא כי האיש צדיק, וספריו קדושים, אלא שזה לא על פי הרש"ש וכו'.  

ובדרך אגב, כי כמו שהרמ"ק, הרמח"ל, הבעש"ט, הגר"א, בעל הלשם שבו ואחלמה ועוד שרפי מעלה, אינם מיוסדים על דברי הרש"ש כלל וכלל, והם יושבים ראשונה במלכות אצל כל יודעי דת ודין, כך גם רבינו 'בעל הסולם' נכנס לרשימה הקדושה והמפוארת הזו. 

האמת ניתנה להאמר, כי ישנם חכמים בתורה אשר כגודל ההיקף, הבהירות והדייקנות שלהם בתורה, כך גם בפילוסופיה ומחשבה יש להם ידיעה מדוייקת ויסודית, וזו מעלה שמאז ומעולם היו מציינים אותה בספרים, על אי אילו אישים מיוחדים מכל העדות. לעומת זאת, יש חכמים שהבנתם בחכמת הפילוסופיה היהודית והכללית –תחום שרבותינו הראשונים עסקו בו[6] – קטנה בהרבה מידיעותיהם בתורה, בין בכמות  ובין באיכות, או ברמת הוודאות של הדברים בדיוקם, לעומת ידיעה כללית מלמעלה.  זה עניין שהוא לא לגנאי ולא לשבח מבחינת הידע התורני המובהק, שהרי הם רבנים ולא קבלני תשובות, ואין מחובתו של מו"ץ לדעת סוגיות פילוסופיות. 

מאידך גיסא, זה פשוט לכל בר דעת, שמי שאין לו ידיעה בתחום מסוים, או שיש לו ידיעה חלקית או מצומצמת בו, גם אם בתורה הוא גברא רבה למאוד, אין לו מה לחוות דעה בתחום שבו הוא לא מתמקצע, ולמד לשונך לומר איני יודע. אפילו אמוראים ידעו לומר שלא כל אמורא בקי באגדה כמו ר' יהושע בן לוי (ב"ק נה.) גם אם היה בכוחו לחיות מתים, תחיית המתים לחוד ופשט באגדה לחוד. על אחת כמה וכמה בתחום שהוא לא תורני גרידא, ואין חיוב דאורייתא לעסוק בו, מי שמתמקצע בו הוא הבר סמכא ותו לא.  

אולם ראה זה פלא ודווקא מבין החכמים המשתייכים לסוג השני, הפחות ידעני פילוסופי, ישנם המבקרים את 'בעל הסולם' בנקודות ההשקה של הקבלה והפילוסופיה, ונטו לשייך חלק מדברי הרב אשלג לפילוסופים גויים וכפירה, כאילו והם המקורות שלו לחלק מרעיונותיו, ומשום כך הורו להיבדל כמובן מספריו. 

 'בעל הסולם' מתגלה בכל כתביו (ובעיקר ב"ספר ההקדמות" וב"מתן תורה" וב'אגרות') כבקי בכל שבילי הפילוסופיה, העתיקה והחדשה, היהודית ושאיננה, על כל תקופותיה ותהפוכותיה. כרקחות וטבחות לתורה למד רבינו את החכמות האלו, אולי כמו שכבר ייסד לנו הגר"א זיע"א שכל שתחסר לו יד בחכמות תחסרנה לו עשר ידות בתורה, ורוב סודות תיקוני הזוהר תלויים בחכמת המוזיקה, למשל [7] .  

ואולי מטעם "דע מה שתשיב לאפיקורס" - למשכילים הארורים שהיו בדורו, מכל מקום הוא הכיר את כל דעות הפילוסופים הנחשבים בעולם, האנגליים והצרפתיים, ההולנדים והרוסיים, וידע גם לומר מה בדבריהם נכון (כמו שכתב ב''כתבי הדור האחרון'') ומה משולל מן האמת. חשוב להדגיש כי הרב עצמו בגין ידיעותיו בפילוסופיה, נודע במאמריו וכתביו לאחד הלוחמים היותר חריפים בכל שילוב של דעה של כפירה מן הפילוסופים עם דברי חז"ל, ובפרט כאשר הדברים עדינים ובקל יכולים לטעות אחריהם.

אמנם כבר נזכר בספרים הקדושים, כי הנהגת ה' היא, שכאשר מדברים לעז על צדיק, השם ברחמיו עושה שלכל הפחות זה יהיה דווקא בדברים שהוא הכי נקי בהם, כדי שמי שמכיר אותו יוכל להינצל ולא להאמין למוציאי הדיבה, וכזאת אירע גם לרבינו, וכמו שיראה הקורא להלן בעצמו. לא על דעתי אני אומר אלא על דעת חכמים רבים וגדולי ישראל ממש, שאת דבריהם אביא  בלשונם המפורטת והברורה בס"ד. אף על פי כן, ללא בירור הנושא, ראו לנכון לבקר את 'בעל הסולם' ויותר מאשר ביקורת, פשוט להטיל שמץ ודופי על תורתו ועל אישיותו רח"ל.   

הציטוטים הבאים מלשונו של בעל הסולם, יהי כמו אלף עדים שכל טענת הימשכותו אחרי פילוסופיה של כפירה, שקר וכזב

ספר, שכל מבקש חכמה אמת ואמונה כדאי שיהגה בו הלא הוא ספר [8] "מאמרי הסולם" וכך לשונו:  

- "המשקיף על שטחיותם של דברי המקובלים, ידמה לו לפעמים שרוח הפילוסופי מעורב בדבריהם. אכן אינו כן, אלא הפילוסופיה והקבלה הולכים על ב' קוים פרללים (מקבילים) שלעולם לא ייפגשו יחדיו, ושום נקודה משותפת אין ביניהם. והוא, כי הפילוסופיה האלוקית, בכל מקום שמדברת היא מדברת מעצמותו יתברך, והיפוכם חכמי הקבלה, בכל מקום שמדברים, המה מדברים רק מהארות היוצאות ממנו יתברך וכו' [9] " (מאמרי הסולם עמ' רכד הערה ו').  

- "הבנתה של המלה "רוחניות" אינה שייכת לפילוסופיה כלל, כי איך ידונו על דבר שלא ראו ולא חשו אותו מעולמיהם (כי היא נתנה רק לבעלי השגה), ועל מה אדניהם הטבעו? " (מאמרי הסולם עמ' רכג). 

- "ומתוך שתקוותי להראות הפעם לבני העולם את דמותה האמיתית של חכמת הקבלה, אשר הפילוסופיה המתדמת אליה דומית רק כפני הקוף אל פני האדם. הנני מוכרח לגלות במדת מה את היסודות של חכמת הקבלה, ואז יראו כל הארץ איך האמיתיות בעצמה מעדת על עצמה, ואינה צריכה כלום לעדותם של אחרים עליה. ובראשונה צריך שתזכור שכל המובא בחכמת הקבלה לא הגיע אליהם מתוך חקירה ועיון, אלא כן באו אליהם בהשגה גמורה בכל צביונם וקומתם... אשר אין להשכל רק לקרות את המראות שהוא רואה כמו המסתכל בספר" (מאמרי הסולם, הוצאת אור הסולם, עמ' שג).  

- "אכן, למן היום שמצאתי טעם בחכמת הקבלה ונתמסרתי אליה, נעשיתי רחוק מן הפילוסופיה המטפיזית וכל אביזריהו, כרחוק מזרח ממערב... ואף על פי שאני עומד לנגוע בדבריהם (של הפילוסופים), אין זה אלא להראות ההבדל בין מה שיוכל להעלות השכל האנושי העיוני, לבין מה שאפשר להבין מתוך שכל התורה והנבואה... בשביל שהאמת מוכן לכל אדם, והיינו רק על פי רוח התורה הקדושה, ולהוציא כל המובנים המשובשים במרחבי ההמון, הלקוחים בעיקר משיטות המטפיזיות אשר רוח תורתנו הקדושה רחוקה מהם בתכלית" (שם עמ' שעב). 

- "ולפיכך אנו ההולכים בעקבותיהם של קדמונינו ז"ל אין אנו רשאים להשתמש מן המדע האנושית, זולת מאותם הידיעות שהוכיחו מן הנסיון הממשי, אשר אין לנו שום ספק במציאותם [10]. ומשום זה לא נוכל לקבל מכל השיטות הנ"ל שום עיקר דתי, ומכל שכן במושגים של גוף ונפש, שהמה העיקרים הכוללים והנושאים של כללות הדת... וכל המשתמש מהם עובר על הלא תעשה "אל תפנו אל האלילים" כמבואר...   וחשוב שתדע ,אשר כל הקטרוג הגדול שהיה על הרמב"ם מחכמי ישראל, והפסק החמור לשרוף את ספריו (רח"ל) כנודע, לא היה זה משום שהיו מסופקים באפס מה בחסידותו וצדקותו של הרמב"ם עצמו, אלא רק משום שהסתייע בספריו מן הפילוסופיה והמטפיזיקה, ולפיכך קטרגו עליו. ולא עוד, אלא הכל ידעו כוונתו הטובה שעשה זה רק משום בני דורו שנפלו ברשת הפילוסופיה, שהיתה בזמן ההוא על שיא גובהה, ועם כל זה לא היתה רוח חכמים נוחה... ואין צריך לומר בזמן הזה, אשר כבר הגיע דורנו לידי התפתחות והכרה, שאין בפילוסופיה המטפיזית שום תוכן אמיתי שיהי כדאי לבלות הזמן עליו, אם כן ודאי שאסור למי שהוא לקבל איזה תבלין מדבריהם" (שם עמ' שעה-שעז). 

וכן הלאה לאורך סדרת מאמרים עמוקים ונפלאים בספר "מאמרי הסולם" הנ"ל, אוחז רבינו במטה דת הא-לקים וקורע את ים החכמה החיצונית לגזרי גזרים, עובר משיטה לשיטה, ומתוך ידיעה, תוקף את הפילוסופיה שחדרה למחשבת היהדות וסילפה את יסודותיה, וממנה באו טעויות וחקירות כזב, ודור ההשכלה הנמשך אחריהם. הרב קובע כי שברון הפילוסופיה הוא התקווה של החכמים לגלות את האמיתות של חכמת הקבלה בדרכם הם, ובלי הקבלה המסורה. ביד אומן הוא משרטט את הפסיכולוגיה, הפילוסופיה הלוגיקה והאתיקה לדורותיהן ומחלקותיהן, מנפה טוב מרע ואמת משקר, כאשר בסופו של דבר תמיד הוא נסמך למעשה רק על דעת חז"ל הקדושים ודברי המקובלים וכך לשונו: 

- "כי יחס שבע החכמות בפני חכמת הקבלה בבחינת שבע נערות המשמשות את המלכה, כנודע בספרי הקבלה. ואיני אומר שתאמינו לי, אלא כל המעוניין בדבר, הנני מוכן להוכיח לו כל דבר בפרטיות ע"פ חוקי המדע הממשית" (שם עמ' שלג). 

ולשם החיתום נביא את אשר רשם בכתב יד קדשו: 

- "חשוב לי יותר אותם הסימנים ורמיזות ידים אשר החרשים-אילמים משתמשים בהם, מכל שפת ההגיון הנפלא אשר הפילוסופים משתמשים בהם. כי החרשים-אילמים ימסרו לנו הרגשות אמיתיות מחוש המשותף שלהם, מה שאין כן חכמת ההגיון (הפילוסופיה) הזאת אינה מוסרת לנו כלום, זולת דברים שלא היו מקובלים על הדעת זולת, השפה המלאכותית הזו, ואם כן אינם באים מתחילה רק לסלף את הדעת, כי נסה להעתיק את הפלוסופיה ללשון עממי פשוט, ויתעלם תיכף החכמה מהם" (שם עמ' שכט, הערה ח'). 

נראה כי הקורא הנבון די לו ב''רמיזות'' הללו בכדי לראות בגלוי וידוע מה יחסו של הרב אשלג לחכמת הפילוסופיה, אף על פי שהרב לכשעצמו למד את דבריהם מבפנים והכיר את ההיסטוריה של הפילוסופיה העולמית, כמו גם את דרכי חדירתה ליהדות והיכן קלקלה, ומתי יצאה מבין שורותינו. ללא ספק יוכח הקורא במאמרים הנ"ל אשר כותרתם היא "חכמת הקבלה וחכמות חיצוניות", עד כמה אפסו הסיכויים למצוא משהו מדברי הפילוסופים הכפרניים בתוך דבריו שלו, אשר הס מלהזכיר כי יערבם שעטנז בתוך תורתו, ואמירה כזו איננה אלא: בורות מוחלטת בכתביו ובדברי הפילוסופים. 

מאמריו של הרב נכתבו אמנם בצורה מלומדת ועניינית. סגנונו משלב שימוש במונחים מדעיים, לשון לעז, בצורה שתעורר עניין גם אצל מלומדים, משכילים והוגים שזנחו והשליכו מאחוריהם את הדת "המיושנת". כל זאת מאחר שהוא הגבר, שראה בעוני עמו, עת שכתב את המאמרים בשנת תרצ"ג ורובם המוחלט של יושבי הארץ פרקו עול, שינס מותניו ועל חשבון זמן הלימוד הכל כך יקר שלו, עסק בכתיבת קונטרסים שבהם בירר את דרך העבודה הישרה, וגילה את יסודות התורה האמיתיים. בכך רצה ללחום מלחמת עומק בהשכלה הארורה, אשר גררה את הדור הצעיר להפנות עורף למסורת אבותינו, כאשר גדולים רבים עמדו המומים אל מול המצב, גם אם לצורך מטרה נעלה זו היה צריך לצטט אמרות חכמות מפילוסופים מפורסמים, כדי לגרום להם להתבוננן בדבריו ולהחזירם למקורות חכמת התורה [11]. 

גם בימינו אלה, עת אשר מלחמות כבירות מתנהלות על כל נפש מישראל למען תישאר בתוך משכן ה', יש לנו תשובות רבות לקבל מתוך אמרותיו הטהורות המכוללות נפלאות בענייני צורך השעה. אחד מראשוני המשכילים בגרמניה היה משה מנדלסון, יהודי וגאון פילוסופי שאוהדיו קראו אחריו "ממשה עד משה (מהרמב"ם עד אליו) לא היה כמשה". הנ"ל כתב פירוש על המקרא שהיה נפוץ בזמנו של 'בעל הסולם' לרבבות, ויהודים שומרי תורה ומצוות רבים השתמשו בו. וכותב עליו 'בעל הסולם' : "במקום שהשי"ת נתן לו דעה ובינה והכשירו לקבל את סם החיים מהתורה, הלך וקבל מסמרות חדות הנוקבות את המח". 

התברר מעל לכול ספק, שכל הטענות ריקות מתוכן, וכי המשפט הכי מדוייק ונכון שאמר הרב רצאבי הוא: 

* "אני לא אחראי"

אך עם כל הצער שבהתעסקות בדברי הלעז, עליי להמשיך לפרק ולמוסס בס"ד את מחיצת הברזל שהונחה כאן בינינו ובין הכתבים הקדושים והטהורים של 'בעל הסולם', אשר ביכולתם לפתוח את דרך עבודת השם הסלולה בפני כל מבקש אמת, ובהעדרה חסרון לא יוכל לתקון, לדוגמה:  

'בעל הסולם' נותן דרך ברורה לעבודה שורשית על כל המידות וכל הקניינים הרוחניים, באופן קל וברור בלי להתפזר על פני עשרות מידות, מושגים ועבודות שונות. וכן, על פי היסודות והעמקות שהנחיל ניתן לראות את דברי חז"ל הסתומים ואת כל ספרי המוסר והחסידות  בתמונת תלת מימד ברורה להפליא. 

וכן, הבנה עמוקה בתורת הסוד, המפרשת כל מושג בצורה ברורה ומובנת לשכל אנוש, עד שאדם זוכה לידיעה ברורה בלי שום סרך של ערפול וקושי בקליטת המושגים הרוחניים. 

וכן, תורת מוהרי"ל אשלג היא מתנה לדור אחרון, גילוי הנצרך להבנת הקבלה באופן שיוכשר ללמד רבים מעם ישראל בבוא העת ויקוים בנו "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". 

את הדברים של הרב רצאבי שליט"א, כצורתם הדפסתי ולקחתים עמי למרן קודש הקדשים הרב שריה דבליצקי זצוק"ל בחורף שעבר. הגענו בשעה מאוחרת, ונאמן ביתו של הרב, ר' חזקיהו פרצוביץ נ"י הכניס אותנו פנימה לרגע אחד כדי להתברך מפיו הקדוש, אך הסביר שזה לא מתאים עכשיו לפתוח שיחה בנושא כי הרב כבר מאוד עייף. הסברתי לו את הנידון והשארתי בידיו הנאמנות את הדף. אחרי כמה ימים התקשרתי, והרב פרצוביץ מסר כך : הרב עבר על כל הדברים מילה במילה, ובפנים חמוצות הגיש לי את הדף ואמר תיקח את זה מכאן, שלא יישאר פה. שים את זה בגניזה. (באותו עמוד היו גם דברי תורה שנאמרו בשיעור). 

אז הרב פרצוביץ שאל את מרן, האם יש איזה בעיה של השקפה או אמונה ב'בעל הסולם'. והרב ענה, חס וחלילה, חס ושלום. והרב פרצוביץ שאל שוב, אז למה הרב תמיד ממליץ על פירוש הזוהר של 'מתוק מדבש' כשאנשים שואלים איזה זוהר לקנות? הרב ענה שזה מסיבה אחרת לגמרי, כי בפירוש הסולם יש הרבה מושגים ייחודיים כמו 'אור חכמה', 'אור חסדים' ועוד... שצריך הקדמות בשבילם. 

אמנם צריך לדעת שהרב דבליצקי עצמו, כן למד את פירוש הסולם והביאו בספריו, ותדע שיש לרב דבליצקי למעלה מחמישים ספרים ובכל מקום שמזכיר דברי הזוהר עם פירוש, תמיד זה פירוש 'הסולם'ואף פעם לא נמצא ציטוט ממתוק מדבש, שהוא פירוש יקר וקדוש, אך הרב עצמו דבק בסולם [12].  

ולא רק זה, אלא שבכל מקום שהרב מזכיר את הרב אשלג בכתביו תמיד שמו מלווה בתארי כבוד והערכה מופלגים מאוד. כמו כן, במשך שנים מספר, הרב שריה דבליצקי זצ"ל היה מתפלל ותיקין בבית המדרש אשלג של האדמו"ר ר' שלמה בנימין אשלג ברח' שד"ל, והיה מקדים לבוא לשיעור קבלה שלפני התפילה בעלות השחר מפי האדמו"ר, בנו הצעיר של 'בעל הסולם'. כמו כן מוסר לנו האדמו"ר מהאלמין שליט"א בספרו מאורות הזוהר, שהרב הנ"ל גם למד בחברותא עם מרן הגר"ש דבליצקי, כמו גם עם בעל האש דת מאוז'רוב, שהמשגיח הרב וולבה נמנה על מעריציו [13].  

וכן, בספרו "דרוש דרש" (דרשה מד עמ' סא) מביא הגר"ש דבליצקי כך: "וידוע שלימוד הקבלה יש בו סגולות גדולות מאוד ומקרב הגאולה, והוא גם כן מתיקוני הברית, ובפרט בעת והעונה הזאת שבהתחלת החורף הזה נלקחו מאיתנו שניים מגדולי הקבלה בארץ הקודש, האדמורי"ם הרב שרעבי והרב אשלג זיע"א שהם בודאי בעסק הזה הגנו על הדור וגרמו נחת רוח בעולמות העליונים, ועכשיו כל זה חסר, הרי בודאי שכל אחד צריך לעשות משהו לסגור את הפער הזה, וזה או ע"י הלימוד בעצמו או ע"י להיות תומך בת"ח אחרים הלומדים בלימוד הק' הזה." 

ועוד, אי אפשר להתעלם מראש הלו' צדיקים רבי יהודה זאב ליבוביץ זצוק"ל שהיה מתלמידי 'בעל הסולם' המובהקים. לאחר שאיבד את כל בני משפחתו בשואה הגיע לארץ, לתל אביב, ושם התחבר ל'בעל הסולם' ולחבורת המקובלים, תלמידי 'בעל הסולם' ושם התעלה והגיע למדרגות עצומות. בזקנותו עבר להתגורר בעיר בבני ברק, בין המקורבים שנהגו לבקרו וללמוד אצלו אז היו הרב ווזנר והרב מרדכי גרוס. סיפורי מופתים מופלאים מספרים אודותיו, על רוח הקודש שלו, על כוחו ''לקרוא'' בפני האדם העומד מולו את חטאיו ותיקונו, על שזכה לגילוי אליהו ועוד... 

זה עתה יצא לאור הספר ''בסתר עליון'' דברים נפלאים על פרקי חייו ופועלו של רבי יהודה זאב ליבוביץ זיע"א ושם כתוב אודות רבו 'בעל הסולם' וכך כתוב: 

"כה רבה היתה הערכתו והתבטלותו של רבינו אל רבו (בעל הסולם) עד שאמר, שכאשר יבוא המשיח ויגלה את אורו בעולם, גם תורת רבו תתגלה עד שכל העולם    ילמדו בספר הזוהר עם פירוש הסולם... ומביא רבינו בכתביו, שבכל דור ודור יש צדיק שהוא נשמת משיח, ומאריך רבינו בגימטריות וראשי תיבות, להביא רמזים נפלאים שבדור ההוא היה זה בעל הסולם זיע"א...". 

וכן להשלמת הפזל המופלא שמוקיע כל ספק בטהרתו של בעל הסולם, יצרתי קשר בס"ד עם הגאון הנפלא רבי יוסף ספינר שליט"א אשר הוא מהגדולים ביותר בדור -  בתורת מרן הרמח"ל, ומוציא לאור של "קיצור הכוונות", "אדיר במרום", וכל כתבי רמ"ד וואלי זיע"א תלמיד הרמח"ל, ושאלתי אותו אודות הדברים המזעזעים ושמועות הלעז על בעל הסולם, מה הוא יודע לומר לי על זה, היות והוא הוציא לאור גם את הספר "יד בנימין" של הצדיק ר' בנימין סינקובסקי העוסק בתורת הרב אשלג. 

וזה סיכום הדברים של שיחתנו : "מקובל גדול ככול שיהיה בדורנו, שידבר על 'בעל הסולם', זה כמו ילד בן ארבע שיביע דעה על רבי עקיבא איגר. הדיון אודותיו זה שיחת הילדים ומעשה קטנות וילדות"... ביליתי אצל ר' לייב צדיק (ר' אריה לייב פרידמן מנובהרדוק) ימים ולילות, והוא אמר לי שחמש מאות שנה לא היה כמוהו, מזמן האר"י לא קם כמוהו. מאה שנה אפשר ללמוד את התורה שלו ועוד לא להגיע... לפני ארבעים שנה, אצל רבי מרדכי שרעבי זצ"ל בישיבה היה זוהר הסולם, ושמעתי שם ששאל אותו מאן דהוא: מה לגבי הספרים האלה, [למה הם מחזיקים את זה הרי זה לא השיטה שלהם?] והרב ענה שאני לא יכול להביע דעה על הספרים כי אני לא מבין אותם." "על הספרים האלה יש הסכמות מהדור שלפני השואה, על איזה ספרים יש לנו הסכמה מר' אהרון בלזר, מההוסיאטינר רב, מהאמרי אמת? ההסכמה של הרב חרל"פ זה חזק מאוד." 

שאלתי את הרב בעקבות מה שאמרו שיש בדבריו רעיונות של שפינוזה רח"ל. וכך ענה לי: "במציאות זה כך, שמי שיודע מבין ש'בעל הסולם' היה צדיק וגדול שבגדולים, שאין לנו בו השגה. ומי שלא מאמין אומר עליו הכי גרוע. אנשים לא מבינים, אנשים שפנימיות זה לא התחום שלהם, הם עסוקים בסוגיות שלהם, בין מנחה למעריב ובמוצאי שבת רוצים לשכב על הספה עם ספר פנימיות ולחשוב שגם הם שייכים לזה, זה לא רציני. פשוט לא יודעים, ומדברים, הוא היה יותר גדול מכל החולקים עליו

שאלתי את הרב בעקבות הלשון הרע שאמרו שההסכמה של הרב השד"ה לא מהימנה. הרב אמר לי: "מה שאמרו, לכאורה זה בשם הרב אליהו סלאטקין. אני דיברתי עם האבא שלו הרב אהרון סלאטקין, שהוא היה תלמיד השד"ה עצמו, ואִתו היה המעשה. הוא סיפר שמחמת שהשד"ה היה כבר סגי נהור אז הקריאו לפניו חלק א' של העץ חיים עם פירוש פנים מאירות, וכשהגיע להסביר שם את הד' בחינות שברצון לקבל, אמר השד"ה 'איני יודע מה המקור שלו לדבר הזה, באר"י הקדוש  וברש"ש זה לא כתוב' ותו לא [14].  

ושאלתי את הרב ספינר אז אם כן איך נתן הסכמה, האם היא אמתית? הרב אמר שההסכמה אמתית, אף אחד לא זייף, ואף על פי שהיה מעשה כזה כנ"ל, נתן הסכמה. כי הכירו את הרב אשלג [15].  

מה שהספרדים אחר כך לא קיבלו אותו, זה לא ראיה, כי אצלם דברי הרש"ש זה כמו דברי האר"י וחוץ מהרש"ש לא שומעים אף אחד. אבל בזמנו האדמו"ר מסדיגורא למד אצלו, ר' משה יאיר וינשטוק היה גדול מאוד ולמד אצלו, ר' לייב צדיק למד אצלו, ר' אל'ה לופיאן למד את הספרים, הוא היה מלאך ה'." ע"כ דברי הרב ספינר שליט"א. 

דבריו המאלפים של הרב ספינר שליט"א אינם מותירים מקום לספק, אמנם בכל זאת אנו מחוייבים בכאב גדול להמשיך להתייחס לדברי הרב רצאבי שליט"א כדי שלא ישאר אפילו רושם.   


*"בכל אופן אני חושב שכל הפירוש מתוק מדבש נעשה לאפוקי מפירוש הסולם...". 


שוב אנו עומדים נדהמים מהשערות ותאוריות מבוססות על מגדל הפורח באויר. וגם זה כדי לנסות ולסייע לשמועות ששמע, ולעשות מהם יריעה אחת שלא הייתה ולא נבראה[16].  

שאלתי ודרשתי בס"ד, והגעתי במהלך הבירורים שלי לרבי שמעון טברסקי מבית שמש רב קהילת "קול יהודה", שהוא מיוצאי חלציו של הגה"ק מהורונסטייפל [17] הוא מסר לי ידיעה חשובה: שהסבא שלו הרב טברסקי מירושלים שאל בעצמו את הרב דניאל פריש זצ"ל מדוע הוא לא משלב בביאורו פירושים של 'בעל הסולם'? הרב פריש השיב שזה לא שייך, כי ל'בעל הסולם' יש מערכת מושגים משלו, ואי אפשר להביא רק קטע אחד כי צריך להכיר את השיטה. והוא, בעל מתוק מדבש, הלך בשיטה השמרנית שבנויה על פי המפרשים הקודמים בסיכום ותמצות דבריהם. 

מפורש, שהרב פריש לא בא לאפוקי, או להציל את העולם מפני 'בעל הסולם', חלילה, אלא רק לפרש פירוש פחות עמוק ויותר קרוב לפשט, על פי המפרשים הקדמונים. כמו בנגלה, שיש מהלכים של ר' חיים הלוי ויסודות ישיבתיים, ויש למדנות פשוטה יותר של ראשונים ואחרונים בדרכם שלהם. כמו כן שמענו מהרב משה פריש שליט"א, בנו של ה"מתוק מדבש" וממשיך דרכו, שאין להם שום בעיה עם פירוש הסולם, והוא מכיר אנשים רבים שאחרי שלמדו את הזוה"ק פעם אחת עם פירוש מתוק מדבש, הלכו ללמוד פירוש הסולם שהוא בגדר קומה שניה, ואם כן בוודאי שלא הייתה פה כל כוונה לאפוקי מפירוש הסולם, אלא שהדור היה צריך פירוש יותר קל ופשוט, שגם הלומד המתחיל בפנימיות יוכל להבינו כראוי.




[1] משכנו של הרב הוטנר היה בשנים אלו בארה''ב.      

[2] ידוע שהרב הוטנר היה תלמיד מעריץ לראי"ה קוק זצ"ל, וכמו שהתבטא פעם אם תיקח לי את הרב קוק לקחת לי חמישים אחוז מהוויתי. הראי"ה הוא אחד מן המסכימים הראשונים על ספרי הרב אשלג, והיה מיודד עמו בירושלים דאז. הראי"ה הוא גם תלמידו של בעל הלשם, כמובא בהקדמת רבי אריה לווין (חמיו של מרן הגרי"ש אלישיב) לחלק הביאורים של לשם שבו ואחלמה, והוא עצמו בספריו מהביל עד עפר את שפינוזה ודעותיו, כך שגם הוא משמש לנו ראיה שאין כל קשר בין השניים. הרב קוק ותלמידו הרב חרל"פ רשמו כמה מכתבי הסכמה בהזדמנויות שונות לבעל-הסולם וספריו. בידי רשימת דברים שכתב ר' דוד מינצברג ל'בעל הסולם' שהיה בלונדון אודות פגישה עם הרב קוק: "ברגע זו הייתי אצל הרב קוק יחד עם ידידנו ה"ר יודא צבי (ברנדויין) נ"י כי נעתרנו לבקשתו שבוע שעברה ללכת עמו להראות לו ספרי כ"ק. והראנו לו הפתיחה כוללת עם קונטרס הראשון של הספר. השארנו אצלו משך שמונה ימים ועתה קבלנו אותם חזרה". בהמשך המכתב מובאת שיחה ארוכה מהרב קוק על שלשלת הקבלה וחילופי השיטות החל מהקדמונים עד הזמן הנוכחי, כשהוא מחלק בין המוני המדפיסים ספרים "עבים וגדולים עד אין שיעור" בחכמת האמת ו"בטיב הדברים עצמם, היינו בחומר ה... אינם מרגישים כלל" ו"פושטים רגל", "לא כן המחברים האמיתיים וכ"ק ביניהם שהם מחשיבים העיקר... ומרחיבים הידיעה... ולכן מצליחים". ולגבי הסכמה לספר סיים הרב קוק: "... בנידון הספר עצמו יישר חיליה, וה' יגמור בעדו לטוב, גם הוא יתן מכתב אם כ"ק ידרש בכת"י, לכל המוקירים שמו, להאריך בשבח תהילת הספר, אפשר יעלה ביד קדשו ע"י מכתבו להשיג ..  לכסף על מלאכת הדפוס".      

[3] הצפיות באתר עברו את ה - 70000, שומו שמים.      

[4] מהגדולים ביותר בדור בתורת מרן הרמח"ל, ומוציא לאור של "קיצור הכוונות", "אדיר במרום", וכל כתבי רמ"ד וואלי זיע"א תלמיד הרמח"ל ועוד.  

[5] הרב זוננפלד הכיר היטב את 'בעל הסולם' וחבורתו (אגב לכמה מהם יש כתב הוראה ממנו) והוא תמך בהם בזמן שנרדפו, ומלבד ההסכמה הידועה ממנו יש עוד שני מכתבים אודות 'בעל הסולם'. האחד מכתב המלצה לישיבתו, והשני מכתב המלצה לתמוך בו אישית. במכתב ההמלצה הוא כותב: "כל ריבוי הרבצת התורה הקדושה בארץ הקדושה ת"ו ביחוד הוא דבר גדול, ופשיטא תחת השגחת רב מובהק ומפורסם ביראת שמים, כל מן דין סמוכו לנא".      

[6] רבותינו רב סעדיה גאון, רבי יצחק הישראלי, הנשר הגדול הרמב"ם, רבי יהודה הלוי, רבי אברהם אבן עזרא, רבי חסדאי,רבנו עובדיה ספורנו, ועד למלבי"ם, רש"ר הירש ועוד אחרונים.ואף  מעטים בחכמי הדור באחרון כר' משה שפירא זצ"ל אשר דוקטורים בתחום השתוממו מידיעותיו הברורות והרחבות וייבדל לחיים מרן ר' שלמה פישר מירושלים, שכידוע מהלך גם בשבילי החכמות כבקי ורגיל.        

[7] כך מסר בשמו ר' ישראל משקלוב זיע"א בהקדמת "פאת השולחן".      

[8] זה ספר "מתן תורה" הוותיק שיצא שנית בתוספת עצומה מכתבי יד קדשו, אוצר לא יתואר של חכמה ויראת השם, בכל שטחי היהדות, השקפתה, חכמת הקבלה ועוד. בהוצאת מכון "אור הסולם", בני ברק.      

[9] "ודע שכל השמות והתוארים הבאים בחכמת הקבלה, אינם ח"ו בעצמות הבורא יתברך, אלא רק באור המתפשט מעצמותו יתברך, אמנם בעצמותו יתברך, אין לנו שום מילה והגה כלל, כי זה הכלל כל מה שלא נשיג לא נדעהו בשם וזכור זאת ואל תכשל (תע''ס א').      

[10] כוונת הרב למדעים מדויקים כגון פיזיקה וכימיה שחוקרים עובדות, ולא עוסקים בהשערות ובפרשנות למציאות כגון פילוסופיה ותיאוריות דתיות שאין להן על מה להתבסס מלבד הצעה של ההוגה, שמא כך הם הדברים, דבר הזר לקבלה שהיא ההסבר האמיתי על כל דבר מבורא העולם שהעמיד אותנו על סוד העולם. 

[11]   ''כתבי הדור האחרון'', כעין תחבולה זו ראינו בסמינרים לקירוב רחוקים. 

[12] ערכתי בדיקה במחשב באוצר החכמה.   

[13] יעויין בספר אגרות המשגיח.      

[14] אכן בדיוק על הנקודה הזו אמר כבר 'בעל הסולם' עצמו (אגרת מו): "כל דברי הם נמצאים בעץ החיים וממש לא הוספתי אפילו מלה אחת, חוץ מזה שכתבתי בפרוש המלכות בכל מקום שהוא, הוא ענין הרצון לקבל, והרי דבר זה מוסכם מכלל כתבי האר"י בלי צורך לפרש איפה. בזוהר ובתיקונים מובא זה בפירוש". כלומר, ענין הרצון לקבל זהו לא חידוש של 'בעל הסולם' אלא נתינת שם והגדרה לדבר שכבר כתוב. 'בעל הסולם' עצמו במקום מסוים הפנה לשער מאמרי רשב"י של האר"י, ושם כתוב בזה"ל: "כי מצח דז"א ומצח דנוקביה ומצח דאימא עלא' כולם בהתגלות המצח העליון הנקרא רצון עולות עד חכמה זו לקבל משם האור העליון על ידה, ועולים עמה בארח סתים על ידי התעלמם בתוכה, כי לא יוכלו לקבל אור הרצון העליון אלא באמצעותא, ובה עולי' ומתעלי' להרבות אורם ומתלבשים בה ומתעלמים בתוכה כדי שיוכלו לקבל אור מצחא דעתיק' הנק' רצון כנודע".      

[15] להרב דוויק היו כמה השגות – והוא לא התנה את מתן הסכמתו בתשובה עליהם, הרב ברוך שלום אשלג, בנו, ותלמידו הרב ברנדויין שהקריאו לפניו את ספרו של 'בעל הסולם' שלחו את שאלותיו ל'בעל הסולם' והתשובה להם מופיעה באגרות הסולם אגרת מז, מצורף כאן בחלק המקורות. בפשטות, הנקודה של הד' בחינות זו שפה של בעל-הסולם אבל לא חידוש שלו, אלא הגדרות נאמנות לדברי האר"י.      

[16] בימים אלו יוצאים לאור פירושים על הזוהר של עוז-והדר ושל מכון המאור ושל רבנים רבים נוספים ,איני זוכר כעת את כולם. האם הם נעשו לאפוקי מהמתוק-בדבש? או מהסולם? או משניהם יחד?      

[17] אשר אל חצרו השתייך מרן הסטייפלער כידוע.     

 
 


קורא יקר


עשינו מאמץ להביא לפניך את כל האמת התורנית, וההיסטורית אודות פרשת הוצאת לעז על בעל הסולם, שגרמה לריחוקם של רבים וטובים מלימוד כתבי הקודש של בעל הסולם, שמעלתם לא יסולא בפז ואין להם שום תחליף. אנו תקווה שהדברים יתיישבו על הלב, ומאמינים שכל מבקש אמת יזכה לסיוע מהשמים ולהכוונה אמיתית. 

אמן כן יהיה רצון.



 mbk47806@gmail.com   ניתן לשלוח למייל זה הארות והערות

 



 

 

אתר זה נבנה באמצעות