עוד מאור אחד זרח באותו הדור, עליו אמר החזון איש [1]כי הוא מהצדיקים שהקדוש ברוך הוא שותלם בדור כדי להאיר עיני ישראל, הנה הוא רבינו ''אליהו אליעזר דסלר'' זצ"ל, משגיח דישיבת פוניבז', ובעל המחבר של היצירה המחשבתית האדירה: "מכתב מאליהו". כידוע לבקיאים בספריו שהם אינם אוסף שיחות, כי אם בניין עמוק של עבודה סדורה בכל נושאי היהדות מתוך ירידה לעומק השיתין של חלק האגדה והפנימיות של תורת ה' [2].
אומרים הבקיאים: לאחר העיון, כל עבודת ה' בכלל המובאת בספריו הקדושים של הרב דסלר זצ"ל ובפרט 'קונטרס החסד' הנפלא שלו, הכל מיוסד על זה החידוש המובא בשם בעל 'הסולם', שיסוד זה מעמודי התווך של בעל הסולם בכל חלקי פרד"ס תורתו ודו"ק.
דבר נוסף, התפיסה והפירוש המופשט של מושגים רוחניים כתלויי מדריגה של האדם עצמו, גם הוא חוט מקשר בין שני הגדולים. דהיינו עולם הבא, גיהנום, גן עדן, גילוי אליהו וכו' כל אלה אינם מקומות או מקרים, כי אם מדריגה רוחנית שהאוחז בה זוכה ממילא, בסוד ההדמות לאותו אור וחיבור.
כמו כן, נושא ההשבה אל הלב באמת, דאי לאו הכי האדם רחוק מעצם הישות הרוחנית עד שהיא בגדר סוד אצלו ולא ניתנת להשגה.
רעיונות אלו ורבים רבים אחרים מותחים לנו קו מקשר בין שני שרפי מעלה אלו, בני דור אחד וחזינן כי הרב דסלר סמך ידו על תורת 'בעל הסולם', גם אם לא הזכירו בשמו, כמו שלא הזכיר רבים אחרים על פי בקשת ראשי ישיבת פוניבז', כדי לא לשנות בהדיא את הדרך הישנה המקובלת בישיבות, והסתפק באמירה "הספרים הקדושים" שהסתירה מאחורי את כתבי האר"י הקדוש, ספרי הגר"א ובעל התניא, וגם ספרי בעל הסולם [5].