'בעל הסולם' וחכמי ספרד

כפי שהארכנו לעיל, אירע פילוג הדעות בין חכמי בית א-ל דאז לבין 'בעל הסולם' בזמן שנפגשו ביניהם. כי אלה אחזו בדרך הרש"ש הק', שהיא מערכת הבנות ופירושים על פי פשט לשון האר"י ומושגיו, בעוד הרב אשלג חודר להבנה והסברה של הנמשל שבדברים.  מסתבר כי התנגדות הספרדים לעסוק בנמשל ובכל מה שלא עולה בתיאום מלא עם דברי הרש"ש, הפכה להתנגדות חסרת פשר לספריו אצל כמה מתלמידיהם ובדור שלאחר מכן גם להתנגדות לאיש עצמו, בעיקר אצל המון הלומדים שלא שימשו כל צורכם. 

אף על פי כן, הרב אשלג היה בידידות עם רבי מסעוד אל חדאד הכהן ראש הישיבה הק' בית א-ל שגם מסר לו במתנה עותק מספרו שמחת כהן (שו"ת). בראש ספרו הודפס לראשונה מתוך כתב יד מהרח"ו, דרוש נשגב ועמוק של מהרח"ו  אשר קרא שמו "דרוש חפציבה". על דרוש זה ייסד הרב אשלג כמה עניינים אשר מבלעדי זה אין להם מקור גלוי באר"י כי אם ברמז [1] כפי שהוא עצמו כותב בספר פרי חכם. 

כמו כן בדור מאוחר יותר, עת כיהן רבי עובדיה הדאיה זצ"ל בעל "ישכיל עבדי" בראשות ישיבת בית א-ל, מוצאים אנו כי הוקיר את ספרי הרב אשלג, כמובא בהסכמה שנתן לספריו של תלמידו הרב ברנדוויין על תיקוני זוהר - "מעלות הסולם", על דרך פירוש הסולם. 

גם הצדיק הנסתר רבי חיים סינוואני מתימן, ערש תורת הרש"ש, הסכים נלהבות על הספרים הנ"ל ועסק בעצמו בתורת הסולם כמובא בכתב יד קדשו, דבר שהוא בגדר מלמד גדול, אחרי שהרב משה יאיר ויינשטוק זצ"ל גדול הקבלה מירושלים היה מריץ את שאלותיו אל הרב סינוואני וכינהו גדול הדור בקבלה. 

גם הרב מרדכי שרעבי זצוק"ל גדל אצל הרב סינוואני וקיבל את ראשית תורתו ממנו. 

גם במשפחת אבוחצירא עסקו בכתבי 'בעל הסולם', כפי ששמעתי מפי רבי אברהם אבוחצירא מבית שמש, בנו של הרב יחיאל רבה של רמלה, אשר מסר את השמועה בשם בבא סאלי. אך יותר מזה מצאתי כתוב מפורש בספר "סידנא בבא חאקי" המספר את תולדות חייו של האדמו"ר רבי יצחק אחיו של בבא סאלי ורבה הקודם של רמלה וכך כתוב: 

"כשהגיע לארץ הקודש ומצא את פירוש הסולם על ספרי זוה"ק שנכתב באותם השנים ע"י הרה"ק הרב יהודה לייב הלוי אשלג זצ"ל, אורו עיניו, ומאותו הזמן היה לומד בו תדיר  כי מצא בו עמקות וטעם זקנים. ולאות הערכה רבינו היה מזמין תדיר את משפחת הרב המחבר זיע"א לשבות בביתו ברמלה לחיזוק ולמגבית להמשך הדפסת הספרים". 

כמו כן מסר לי הרב הנ"ל, כי באחת הפעמים אשר הרב"ש בא לשבות עם רבי יצחק ברמלה, הגיע לשם במיוחד גם הבבא סאלי כדי לשבות במחיצת הצדיק, דבר המראה הערכה רבה.  

בנו של הבבא סאלי, רבי ברוך מנתיבות, מספר בזכרונותיו בכמה מקומות שידוע לו ש'בעל הסולם' ביקר אצל אביו הרבה פעמים. 

משמשו של באבא סאלי, הרב שמעון אילוז – גר היום בקרית אתא – מוסר שיעורים בקביעות בספרי 'בעל הסולם', ואומר שכן קיבל מרבו. 

מהרב אברהם ברנדוויין זצ"ל שמעתי שהיה אצל באבא סאלי ומצאו כשהוא מעיין בפירוש הסולם. שאל אותו חוות דעתו על הספר, השיב לו: "כולהו חילו" (כולו מתוק). הוסיף ושאל: הלא יש המתנגדים לו? ענה באבא סאלי: מי שמתנגד לזה לא מבין בזה. 

וכן העיד הרב המקובל הרב מורגנשטרן מירושלים, כי בצעירותו הגיע עם אביו מלונדון שבאנגליה כדי להתברך מפי קדשו של בבא סאלי, ומצאו כשהוא עוסק בפירוש הסולם לזוהר הקדוש. 

גם בדורנו, כפי מה שביררתי עם אחד הלומדים בישיבת בית א-ל האגדית ברובע היהודי, מקובל אצלם שהרב אשלג היה צדיק יסוד עולם, ודרכו היא ייחודית, אף שלא בכל דבר מוסכמת עם הרש"ש. 

כמן כן כדברים האלה ענה הגאון האדיר רבי מאיר מזוז שליט"א לשואל, ב''אור מאיר'' וכך לשונו: "כולם מודים ש'בעל הסולם' היה צדיק גמור ומקובל גדול, רק שיש אומרים ששיטתו בקבלה אינה מתאימה לשיטת רוב המקובלים ע"פ הרש"ש...". 

עוד שמעתי כי הרב חיים שאול דוויק התפעל מאד מהספרים, ואמר שהספר נפלא ביותר, אפילו בשביל סדר העניינים מתוך כתבי האריז"ל שסידר 'בעל הסולם' לפי ההשתלשלות, וזאת עוד לפני הפירוש. 

ודע ,כי לאחר מחקר מקיף ואובייקטיבי מצאתי כי באמת אצל החכמים האמיתיים מנהיגי הקהילות ועיני העדה, זה כל פשר ההסתייגות של מי שלא יעץ או כיוון ללמוד בספרים האלה, היות ויש בה מעין שיטה לעצמה כביכול, ולא כהרש"ש ומטעמי נוחות וכד'.  

ועוד, ואולי בעיקר, מפני שלא כל הרבנים המייעצים באמת יודעים את כל השיטות, על כן מכוונים לעסוק במוכר ובמפורסם יותר [2].

וכמעט ואין אפילו גדול אחד שבאמת מתנגד לספרים האלה. דייק ומצא כי הכלל המוחלט הוא, אשר מי שלא למד בספרים לעיתים מתנגד, אך מי שלמד והתבונן בהם לעומק, אף פעם לא התנגד. ההתנגדות אליו באה מתוך חוסר ידיעה והסתמכות על כלי שלישי, ואפשר להוכיח את הדברים אחת לאחת. 

מעניין לציין בנושא זה, הרב ורנר זצ"ל רבה של טבריא שהיה ידוע בשעתו כאחד מגדולי המקובלים בדרך הרש"ש דווקא, בספרו "בנערינו ובזקנינו" מודפס מכתב בו הוא מנסה לענות בדרכו על קושיות 'בעל הסולם' על הרש"ש - המכתב פותח במילות: "הגאון המפורסם לשם ולתפארת, כ"ק אדמו"ר מוהרי"ל אשלג". 

אולם הוא העריך מאד את 'בעל הסולם', כפי ששמעתי היה בא ללמוד אצלו כאשר היה 'בעל הסולם' בטבריא. מלבד זאת הוא כתב הסכמה לצד רבני טבריא הספרדים (הרב יעקב חי זריהן והרב מאיר ועקנין) לפירוש הסולם. ההסכמה נכתבה [3] אחרי שהפירוש החל להידפס ומשום כך לא נכנסה וכיון דאידחי אידחי [4] .  וכן ראיתי עוד מכתבים ממנו בנוגע ל'בעל הסולם' וכולם מלאי הערכה והערצה. עי' גם בספר הקדמות הסולם "לקט אמרות על הספרים" אמרה כט' התייחסות להרב ורנר (לא מוזכר שם בשמו).

^{[1] בספר בניין ציון של הגאון המקובל רבי אליהו ציון סופר מביא רבות מהדרוש הזה דיוקים נפלאים ליישב על פיו לשונות האר"י עם תורת הגר"א ובעל הלשם זיע"א.}   

^{[2] כך שמעתי מכמה וכמה גדולים שאין עיקר עסקם בקבלה, שהם יוצאים ידי חובת חלק הנסתר בלימוד דברי האר"י עצמו או בדרך הספרדית, כי הרגישו שהם מתחברים יותר לפן המעשי של הכוונות ופחות לעומק הרעיוני.}   

^{[3] "נדפסו כמה קונטרסים שהרעישו את כל גדולי המקובלים, יען שביאור מספיק כזה מלה במלה על כל הזוהר עדיין לא יצא לעולם"}   

^{[4] ההסכמה נמצאת בידי נכדו של 'בעל הסולם'}