'בעל הסולם' והחזון איש


בשנת תרצ"ו עבר רבינו לבני ברק והקים שם את בית מדרשו ברח' בן פתחיה במעלה הגבעה. מרן החזון איש זצוק"ל היה גר מול ביתו, קשרי ידידות גדולים נרקמו ביניהם, ובערב פסח בא החזו"א לאפות את מצותיו בתנורו של רבינו. 

מרן החזו"א אף שאל את 'בעל הסולם' שאלות בקבלה והוא היה עונה לו עליהם, אחד ה'דוורים' היה רבי אברהם אשכנזי מטבריה כפי שמסופר בספר תולדות חיי בעל הסולם. אך גם ממקור נוסף אנו מאשרים את דבר ההתכתבות שלהם, עובדה שמשמשת כאלף עדים על גדלותו וצדקותו, שהרי ידועים דברי החזון איש שבקבלה צריך ללמוד מפי רב ולא ראה בדור איזה אדם שמסוגל כבר ללמד כדבעי עם השגה רוחנית בדברים, יעוין בספר כאיל תערוג מהרב שטינמן זצ"ל. 

מכל מקום לפניכם ציטוטים מספריהם של צדיקים שחקקו את הדברים בכתביהם בעצמם ואינם נוגעין בדבר: 

"בעת ההיא היה יוצא ונכנס (ר' לייב צדיק מנובהרדוק)  בבית מרן החזו"א זצוק"ל שקירבו מאוד והיה לחביבו, ומסר בידו שליחויות חשובות להרה"ק ר' שלמה מזוויעהל זי"ע שהתגורר בירושלים, ולהגה"ק המקובל מוהרי"ל אשלג 'בעל הסולם' ועוד." (שאול בחיר השם עמ' 6). 

הגה"צ רבי משה ברוך למברגר זצ"ל בא לבית מרן החזון איש זיע"א ונתן לו ספר תלמוד עשר הספירות למרן 'בעל הסולם', החזון איש עיין בספר ושמח לבו מאוד על התשורה הקדושה, ואמר לו, רואים גודל דביקות מרן בעל הסולם בתורה הקדושה ודברי פי חכם חן. (רבי יהודה זאב ליבוביץ זצוק"ל, אחד מל"ו צדיקים של הדור, רבו של רבי מרדכי גרוס שליט"א, בספר וזאת ליהודה עמ' 57). 

לא הופתעתי לראות איך שהחזון איש זיע"א שהיה ממש מנהיג הדור, ועיני העדה, ראה מה שלא ראה חלק ניכר מתלמידי החכמים בדור ההוא, (אולי מהסיבה הפשוטה, שהוא כן פתח את ספריו), ועד היום בדורנו לא רואים את הדבר הפשוט הבא, הרב אשלג הוא מגדולי העמקנים במחשבה בכלל ותורת הנסתר בפרט. גדלות כזו לא מוצאים בדורות האחרונים, גם עמקות, גם בהירות, גם דייקנות בניסוחים ובהגדרות, אין סתירות בדבריו, הכל מסודר על מכונו כשולחן ערוך ללומד. 

רק כדי להקל על התלמידים כתב עוד ספרים, ועוד הקדמות כדי להנגיש את פנימיות התורה לחכמים וכל זה כדי שיוכלו להגיע לתכלית - לעבוד את השם לשם שמים ולהדבק בו יתברך. 

החזון איש, שנושא ה"לשמה" היה חרות בדמו ובשרו למי שיודע, ויש הרבה שלא, ראה כאן את התממשות שאיפותיו באדם גדול בנגלה ובנסתר, וכנראה משום כך נאות לשאול אצלו את ספיקותיו בפנימיות דבר שלא שמענו על אף אדם בעולם עד כה [2].

לא רבות נכתב אודות עסקו של החזון איש בקבלה, אך מעט ידיעות מוכחות אלו מפזרות עננים של חושך מעל דמותו הטמירה של רבינו 'בעל הסולם', ביודענו איזה זהירות מופלגת נהג החזון איש ביסודות האמונה והמסורת הטהורה, הרי כמה דמויות זוהו בעינו החדה ורוח קודשו היא שהכריעה לפסול את האיש או את הספר, כפי המיתמר ועולה מאגרות חזו"א וספרי תולדות חייו, ובוודאי לא היה קושר את עצמו בלימוד העדין והקדוש הזה למי שיש זבוב על שולחנו ח"ו. 

אולי עלינו לכפוף קומתנו, לחקור היטב אחרי הדברים, ואז ייבקע כשחר אורו של הצדיק שהפליא בגילוייו התורניים את הדור, דור קיבוץ הגלויות, דור שעבר את מוראות השואה והחושך כיסה ארץ וכנגד אותו החושך האיר השם עוצמות של תורה למעלה מערך הדור בנגלה ובנסתר, במחשבה ובהלכה, ואחד מאותם מאורות המיוחדים היה רבינו 'בעל הסולם', טעמו וראו. 




[1] כאמור התלמידים שלו עשו מסירות נפש גדולה כדי ללמוד אצלו. או אז החלו גם הצרות בבתים של התלמידים. התנגדויות שונות ומשונות ורדיפות עצומות סבבו אותם מצד נשותיהם הוריהם והמחותנים. פעמים שנשים או חמות  התאגדו ואפילו זרקו אבנים על חלונות ביתו בשכונת הבוכרים, אך רבנו לא נע ולא זע, הוא ידע שבשביל להאיר את אור ה' בעולם צריך לעבור מכשולים רבים. אמר פעם לתלמידו הרב ברנדויין כי המחלוקת נגדו היא לא פחות מהמחלוקת שהייתה נגד מהרח"ו בזמנו, וכל מה שעבר האר"י עבר גם הוא. וראה המובא בהמשך מדברי מרן החפץ חיים זיע"א בעניין מחלוקות על צדיקים ותנועות גדולות.   

[2] המעיין בספר 'באר לחי רואי' על תיקוני זוהר, ימצא מכתב שכתב האדמו"ר ממונקטש לחזון איש בזמן השואה אודות שימוש בקבלה מעשית, ומעניין הדבר שמאירופה הרחוקה דווקא לרבנו החזו"א הריצו את השאלה הזאת והדבר מעיד על הבנתו בנושאים אלה, ככל הנראה. ואכמ"ל.   

אתר זה נבנה באמצעות