תקציר תולדות הרב אשלג זצוק''ל

רבי יהודה לייב הלוי אשלג נולד בוורשה שבפולין לאביו הרב החסיד ר' שמחה בה' תשרי תרמ"ו, ונפטר בארץ ישראל בי' תשרי, יום הכיפורים, תשט"ו. בצעירותו התחנך בבתי המדרשות ובשטיבלאך החסידיים שבעיר, כמנהג בני הנעורים באותם הימים, שם נשם אוויר של תורה בטהרתה, בהתמדה וביגיעה עצומה שקד על תלמודו ועד גיל 14 כבר ידע בע"פ עם תוספות ש"ס בבלי. עבודתו על מידותיו הייתה תמידית, יגע מאוד על מידת האמת והנהיג את עצמו כמי שנמצא כל הזמן במחיצת מלך גדול. מתוך הצנע לכת וללא פרסום הלך והתקדם עד שבגיל 19 התעטר בסמיכת חכמים ע"י גדולי הרבנים בוורשא, ושם שימש כדיין ומורה הוראה משך זמן של שש עשרה שנה. הוא נמנה על חסידי המהרי"ד מבעלז אליו היה נוסע יחד עם רבו האדמו"ר מפוריסוב, לפני כן למד וקיבל דרך עבודה מנכדו של היהודי הקדוש מפשיסחא, רבי מאיר שלום רבינוביץ האדמו"ר מקאלושין, אביו של הרבי מפוריסוב. רבנו סיפר לתלמידו הקרוב, כי מגיל 11 למד בספרי מוסר ולא היה עובר מספר אחד למשנהו עד שהיה מקיים ומיישם את כל מה שלמד בספר הראשון. כך עלה ונתעלתה אישיותו הטמירה והזכה בעבודה מוסרית פנימית, וברוח החסידות האמתית, מתוך שימוש חכמים וביטול מוחלט אל דעת רבותיו וצדיקי הדור ההוא. הוא זכה לשמשם ולקבל מהם עבודת השם ברורה מתוך קרבה יתירה לעבודתם היום יומית.  בשנים ההם משפחתו ברוכת הילדים חייתה בעניות קשה, ומתוך מסירות נפשה של רעייתו הרבנית רייזא רבקה ע"ה המשיך בעסק התורה ובמסירת שיעורים לסגל מבקשי ה' בשעות שאנשים נמים את שנתם. בין שומעי לקחו אז היה רבי משה מרדכי שולץ מחסידיו החשובים של ה"אמרי אמת" מגור, שהיה גם "ראש חבורה" של ארבעים חסידים בחצר הפולנית התובענית הזו, וכך, יחד עם כפיפותו לאדמו"ר מגור קיבל עליו את הרב אשלג לרבו בנסתרות. הדרך הקוצקאית בה הם היו חדורים התאפיינה בבקשת אמת בכל דרכיהם, לא ברעש השם ולא באש השם, אלא בקול דממה דקה של שינוי פנימי ומהפך עמוק בקרב הלב העקוב מכל. הם גרסו כי התיקון היסודי של האדם עולה רק מתוך חשבון זהיר של כל מעשיהם ותנועות ליבם, וחיפוש מדוקדק אחרי המניע האמיתי לכל מעשה כדי שלא לתעתע בעצמם בתחושת התקדמות מדומה אשר בשקר יסודה. כך, למשל, כשהרב שולץ עסק בתעניות וסיגופים, הורה לו הרב אשלג לחדול מכך משום שתעניות מביאות גם לגאווה, שהיא כנגד עבירות הרבה, ויצא שכרו בהפסדו. תחת זאת המליץ לו על סיגוף אחר שגם יגרום לו הכנעה, והוא, קיבוץ נדבות בעיירות למען העניים.. בגיל צעיר מאוד החל בלימוד הקבלה, תחילה עסק בלימוד הזוהר הקדוש עם פירושי הרמ"ק ולאחר מכן רכש לו בקיאות והבנה בכתבי האר"י ז"ל. במהלך שנות כהונתו כדיין בוורשה, בגיל שלושים ושלוש בשנת תרע"ט, התוודע לרב אשלג אדם אחד שהיה ידוע בעיר לסוחר נאמן, אך את צידו האחר, הנסתר, לא הכיר שום אדם מלבד הדיין הצעיר. הסוחר היה מקובל צנוע שהסתיר את ידיעתו בח"ן וחשף את צפוניו בפני הרב אשלג. הוא גילה בפניו טפח בעבודת השם ובדרכי הקדושה והטהרה. מדי לילה ישבו אחרי חצות ועסקו בביתו של הסוחר בתורה ושם התברר כלשונו של הרב: "שהוא חכם גדול הפלא ופלא בחכמת קבלה וגם בכל מיני חכמות... בכל פעם הפצרתי אותו לגלות לי איזה סוד מחכמת הקבלה, והתחיל לומר ראשי דברים [1], ושום פעם לא השלים לי. והיה לי בזה געגועים עזים כמובן. עד שפעם אחת השלים לי סוד אחד והייתה שמחתי עד אין קץ... אמנם ראיתיו כמו מתחלש... ולמחרת בעשרה בניסן שנת עטר"ת שבק חיים לכל עלמא זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל וגודל צערי אין להעלות על הכתב... ומני אז והלאה דלו עיני למרום בגעגועין וכיסופין עד אין קץ, לא נתתי דומי לי אף רגע אחד ביום, עד שמצאתי חן בעיני צורי וקוני יתברך וית' וזכות מורי הק' (הסוחר הנ"ל) ותורתו עמדה לי ונפתח ליבי בחכמה העליונה הלוך ורב כמעיין נובע.." כאן אנו עדים לתחילת הקבלה האמתית שלו, איש מפי איש את החכמה הנ"ל. מפני שהרי כידוע חכמה זו נקראת חכמת הקבלה כי אי אפשר להגיע עד תכליתה בכוחות עצמו כי אם כשמקבל את פנימיות החכמה מפי רב שקיבל מרבותיו וכלשון הרמב"ן ז"ל בפירושו לתורה:  "שלא יושגו דברי ולא ייודעו כלל בשום שכל ובינה זולתי מפי חכם מקובל לאוזן מקבל מבין, והסברא בהן איוולת מחשבה מועלת.. והוא יראה את רצוייו נפלאות". ועוד צריך לדעת שבדברי האר"י הק' הכתובים והמסורים לנו יש הרבה תיאורים על קומה עליונה במשלים גשמיים כביכול אך הנה אמר לנו רבנו הגר"א: "שכתבי האר"י ז"ל הוא כולו רק משל". ועל הרמח"ל הקדוש אמר הגאון שהוא יודע הנמשל של הכתבים. ואמר על עצמו ב"ה גם אני יודע הנמשל [2]. וכן מסר לנו רבנו הגראי"ל שטינמן זצוק"ל, כי מרן החזון איש ידע קבלה היטב, ואת הנמשל של החכמה קיבל מפי האופה של העיירה קוסובה, מקום הולדתו [3] שהיה צדיק נסתר.  גם הרב אשלג זכה כאן לפתח האמיתי של חכמה זו - שהוא מסירה נשמתית של דרך הבנת הדברים - ממורו הנסתר, ומכאן עלה ונתעלה ביגיעה עצומה למעלה מכוח אנוש. 

   

^{[1] כדאיתא בחגיגה שמוסרין לו ראשי פרקים במעשה מרכבה לחכם ומבין מדעתו.}   

^{[2] בסוף ספר דעת תבונות עמ' רלו במכתב הגרא"ש מאמציסלאוו המפורסם.}   

^{[3] כך מובא בספר אפיקי איל על משנת הגראי"ל, וכן בספר היכלי מרום של הרב יהונתן חן.}