התבססות הרב בארץ ישראל

עם עלייתו לארץ ישראל בשנת תרפ"ב התיישב בירושלים וניסה, בתחילה להתחבר למקובלי בית א-ל המפורסמים. אך אלה לא השביעו את רעבונו הרוחני במידה מליאה מתוך שעסקם היה כפי השיטה הספרדית ותלמידי רש"ש [1] זיע"א, במשל של החכמה בלבד ובסדרי המרכבה העליונה, בשמות ובכוונות. זאת מבלי תת פירוש המניח את דעתו בכל סוגיות הקבלה על דרך ההבנה ומושגי עבודת השם למעשה. 

באופן די חריף טרח להוכיחם שלדעתו הם עומדים מחוץ להיכל המלך, אף על פי שבאגרותיו מסביר הרב אשלג כי הרש"ש הקדוש עצמו ודאי ידע את פנימיות הדברים. על כן אף קיווה, וראה צורך לכתוב חיבור על הספר הקדוש "נהר שלום" לבאר את דבריו בעמקות הנדרשת, דבר שלא זכינו לו [2]. 

כאן אגב, הונח – שלא בצדק ומתוך חוסר הבנה - גרעין ההסתייגות משיטתו של רבינו מבחינה מסויימת, הסתייגות שנוצרה בהתנגשות חזיתית של שני בתי מדרש שונים מאוד – הפשטני מול ההבנתי - בתקופה שהגישור והשילוב ביניהם עוד לא הוכשר לבוא, ואת רשמי המפגש הלא נעים הזה העבירו זקנים במסורת, עד לחלק מחכמי דורנו. אם רק היו טורחים להיכנס בעובי קורה זו כמו שאכן עשו חכמים לא מעטים, אין ספק כי לא היה נשאר זכר להתנגדות ההיא לכתבי בעל הסולם. 

אולם לשמחת לבנו רואים כי בדור שלנו מתעצמים ניצני החיבור הקדוש הזה, שבין תורת הרש"ש הטכנית והמפורטת לבין בתי מדרש מעמיקים באגדה חסידות וקבלה, דבר המעשיר את ההבנה ומבסס אותה מכיוונים שונים. כמו שהזוהר הק' אומר כי סטרא דקדושה שרי בפירודא וסיים בחיבורא, ראשית הכל בפירוד, לכאורה, אבל תכליתו בניין אחד. כדרך שעל הרמב"ם הרמח"ל [3] והבעש"ט חלקו גם מגדולי הדור שבזמנם, אולם לאורך השנים נתבררה צדקתם של אלה וטעותם של המתנגדים כמו גם קומתם הטמירה והמחודשת באור שהוא לפי צורך הדור. כך גם הרב אשלג אשר היווה חוליה נוספת בשרשרת מסירת רזי התורה מדור לדור, ספג את מהלומות החולקים עליו, אך לא נח מטרחתו ללמד ולבאר את התורה הזו בדרך הנצרכת לדור ההוא, מתוך הבנה ברורה שעיקר הגאולה תלוי בלימוד הקבלה כמו שמובא באבן שלמה מהגר"א ז"ל, ע"פ האמור בזוה"ק ותיקונים. 

הרב אשלג נכנס לחבורת הלומדים בין כותלי הישיבה המפורסמת "חיי עולם" שבירושלים בין החומות והשתכר בדוחק נורא. שם נוצר הקשר עם החברותא הצעיר ר' משה יאיר ויינשטוק זצ"ל מגזע אדמו"רי לעלוב, אשר לימים הוכר כגאון שחיבר עשרות ספרים בזוהר וקבלה וביניהם סדרת הספרים "סידור הגאונים והמקובלים" בת אחד עשר כרכים. הרב ויינשטוק אשר כבר הספיק להכיר עד אז את רוב השיטות בקבלה, ויכל לבחון את הדברים לאשורם, דבק ברב ונהיה לתלמידו המובהק. 

הרב מרגליות, שהיה תלמיד הרב השד"ה זצ"ל - זקן המקובלים דאז, בהכירו את הרב אשלג מתקופת מגוריו ברובע היהודי ציוות לו תלמיד נוסף ולאט לאט נרקמה קבוצת תלמידים סביבו שקיבלו מפיו את תורת הח"ן [4]. לאחר מכן עזב הרב אשלג את העיר העתיקה משום שהתמנה לרבה של שכונת גבעת שאול ומורה צדק על ידי רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל. הגרי"ח ראה בו ידיד נפש "אחד מיקירי ירושלים וחכמיה העוסק בתורה לשמה ומגלה צפוניה... ביראתו הקודמתו.." וכו' כפי שביטא זאת בחום בהסכמתו לפירוש הסולם על הזוה"ק, וכפי שמופיעה לקמן בחלק הצילומים במלואה. 

מדי לילה בשעה שתיים אחרי חצות בערך, היו יוצאים תלמידיו מחלקי העיר השונים בדרכם רגלית אל ביתו שבגבעת שאול, לשמוע מפיו שיעור קבלה במשך כשעתיים עד תפילת ותיקין. לא רבים היו תלמידיו משום שבורח מן הכבוד היה, ורק מי שבאמת היה מעוניין בעבודה תובענית, עם שינוי פנימי ויגיעת בשר, התקבל בין שורות שומעי לקחו. כזה היה הרב אשלג, כך תבע מעצמו וכזאת היא תורתו, תורת אמת. אמת בתוכנה, במסירתה ובדרך הקיום שלה. וכפי העולה בפירוש מדברי אחד מראשי בעלי המוסר של ירושלים בדור הקודם, רא"ל פרידמן, המכונה בפי יושבי ירושלים של מעלה ר' לייב צדיק, מתלמידיו של הסבא מנובהרדוק במכתבו לאחד מידידיו: 

"בקשת לכתוב לך אודות הרב המקובל הרב אשלג ז"ל. איני יודע מה לכתוב לך, הוא הצניע את עצמו ולא רצה שהעולם ידעו ממנו. זה אני יכול לכתוב לו, שמימות האריז"ל לא היה כמוהו, גילה שמים חדשים בלימוד הקבלה. והעיקר שרצה והצליח להסביר לתלמידים שידעו מה לומדים, וסידר מפתח של שאלות בתלמוד עשר ספירות, כדי להבחין בעצמו מה למד ומה יודע. משמים נשלח אלינו להאיר את עיני הדור בלימוד שלא לרמות את עצמנו. זה ברור, לפני המשיח תתגלה החכמה הזו, וזה על ידי הרב אשלג ז"ל. אחתום בברכה שנזכה כולנו מיד לקבל פני משיחנו במהרה בימינו. ברכת חג כשר ושמח, א. פרידמן" [5] [6] . 

[7] מלבד הקשר של ר' לייב צדיק, הן לבית מדרשו של ה"לשם" והן לשיעוריו של בעל הסולם, מצאתי ידיעה מפתיעה ולא מפורסמת כי הלשם עצמו היה קשור עם בעל הסולם ועל זאת בקטע הבא, מפי הרב יצחק מאיר מורגנשטרן שליט"א מגדולי המקובלים בדורנו, בקי בכל השיטות ובספרי הקבלה השונים, וכמו שניכר לעין רואה ומבין בספריו הרבים, ותלמידו של ר' פישל אייזנבאך זצ"ל ראש ישיבת "שער השמים": 

וסיפר על זה מו"ר (הרב מורגנשטרן) מעשה ששמע שנפגש בעל הסולם עם בעל הלשם זי"ע [וסיפר בדרך אגב ששמע מהרה"צ ר' לייב זוסמן, שהוא היה כמ"פ השליח בין בעל הסולם להלשם בנידונים שונים בענייני קבלה] ושיבח בעל הסולם את השגת בעל הלשם. אלא שהוסיף שעיקר השגתו היא ביאור דברי האריז"ל המודפסים בכתבי מהרח"ו, ואמנם איתא שהאריז"ל הצטער ביותר שלא היה מהרח"ו לפניו בשעת הסתלקותו, שרצה למסור לו סוד גדול, וביאר בעל הסולם שאז רצה למסור לו הסוד של צמצום ב' (שכתבי בעל הסולם מיוסדים על סוד זה) ואם היה האריז"ל מוסר למהרח"ו את הסוד ההוא לא הייתי (בעל הסולם) צריך לבוא לעולם, ובסוד הזה השיג הלשם רק מעט, (ועיין בספה"ק לשם – ספר הכללים שמיוסד על הסוד שיש לו קשר לעניין צמצום ב' ואכמ"ל), ורימז על עצמו שהוא השיג עניין דהצמצום השני בשלימות, ואכמ"ל. (נשמתין חדתין בראשית עמ' 559).

ר' יוסף לייב זוסמן זצ"ל הנזכר כאן גם הוא מחכמי ירושלים. בני הארבעים שבינינו זוכרים אותו עדיין מילדותם עת היה מגיע לתפילת ותיקין מדי יום בכותל המערבי, מקובל וצדיק, הוא אשר שימש שליח בין בעל הלשם ובין בעל הסולם, ידיעה מעניינת לכשעצמה [8]. 

הרב זוסמן היה תלמידו של הגאון והצדיק ר' יעקב משה חרל"פ זצוק"ל [9] רב בית הכנסת הגר"א ושכונת שערי חסד. הגרי"מ חרל"פ היה מן המסכימים הראשונים על פירוש הזוה"ק עם פירושו של הרב אשלג, שהיה לפירוש הראשון המקיף את כל ספר הזוה"ק על כל עשרים ואחת כרכיו, בפירוש פשוט על כל מילה ומילה ובפירוש עמוק קבלי המגלה צפונות החכמה גם בסיפורים פשטיים שבזוהר (הסכמתו הובאה בשלימותה בסוף הקונטרס, והיא מהווה פרק יפה בפני עצמו בתפיסת תהליכי הדור ההוא). 

---

_{[1] רבי שלום שרעבי זכר צדיק לברכה, גדול הקבלה הספרדית מאז ימות האר"י הק'.}   

_{[2] באגרות הסולם כתב, שהספר נהר-שלום הודפס שלא מדעת הרש"ש וחיברו בו דברים שרשם בילדותו וחזר מהם בעת זקנותו, טענה שגם תלמידים נוספים של הרש"ש כמו הרב היר"א טענו אותה. אמנם רבינו התייחס בהדרת כבוד לרש"ש ז"ל, ואף על פי שבספריו נקט בשיטה לכתוב את פירושו ולא לצטט כלל מפרשים אחרים, עם זאת הוא מזכיר אותו פעמים אחדות כאסמכתא לדבריו (עי' תע"ס חלק ז' הסתכלות-פנימית אות כד, פנים מסבירות ענף כב: "מצאתי קושיא זו בספר השמש להאלקי הרש"ש ז"ל). בספרו בית שער הכוונות מביא רבינו את הרש"ש לשבח על שנסמך רק על קבלת הרח"ו ולא קבלת אחרים. עם זאת הוא חולק עליו על סדר הלבשת העולמות המצויין בספרו רחובות הנהר, ויצויין, כי בשאלות אלו כבר הקדימו חכם בן דורו של הרש"ש בספר "שמן זית זך", וראיתי להרב הבן איש חי שכותב למאן-דהוא בענין לימוד כתבי הרש"ש שאינו יכול ללמדם כי אין לו מי שיתרץ את קושיית החכם הנ"ל . עם זאת, בכתבי יד, מפלפל בעל הסולם כמה וכמה פעמים בלשונות הרש"ש. וגם את הסתירה בדבריו האמורה בבית שער הכוונות, מוצא הרב דרך לתת יישוב לדבריו, זאת מכיוון שלא ייתכן והרש"ש ז"ל טעה ח"ו בדבר משנה. כתבים אלו יודפסו בעז"ה בחלקם ע"י מכון עטרת שלמה בשנה הקרובה.}   

_{[3] במכתב הגרא"ש הנ"ל כתב אודות כתבי רמח"ל: "ואמרתי לפניו (לפני דודו ר' חיים מוולוז'ין) שכפי הנראה שכתבי יד הרב הרמח"ל הם כולם דברי גילויים נוראים מעולם העליון; והשיב לי בזה"ל: פשיטא. ודאי. אמרתי אליו עוד כי ירע בעיני מאוד על הקטרוגים שהיה על איש אלוקי כזה. והשיב לי: אין לנו להתבונן ולחשוב בזה כלל.." וכפי שנראה אותו המהלך אירע עם בעל הסולם אך דינו כדינו, ויודעי דבר אמת ראו את קדושתו וטוהר ליבו, ומי שטרח להבין את כתביו ראה שכולם מיוסדים על דבר אמת ויגיעה יתירה, כמבואר בהסכמות.}   

_{[4] ביניהם ר' דוד מינצברג – מו"צ, ר' אברום אהרונוביץ הצדיק הפלאי, ר' יהודה הרש ברנדוויין – האדמו"ר מסטרטין, האדמו"ר כנסת מרדכי מסדיגורה – היה תלמיד תלמידו, ועוד תלמידים פחות מוכרים, זכר הצדיקים כולם לברכה.}   

_{[5] צילום חתימתו בכי"ק נמצא בסוף בחלק ההסכמות. כדברים האלה ממש מסר לי בעל פה מו"ר הרב יוסף ספינר, מרא דשמעתתא בתורת הרמח"ל, ששמע בעל פה מר' לייב צדיק. כמדומני שהמכתב הזה היה ממוען אליו.}   

_{[6] ננסה להביא כאן קווים קצרים לדמותו מפיהם ומפי כתבם של מכיריו למען נכיר בזכותו את קומת בעל הסולם ואת יקרת תלמידיו שהתבטלו אליו.} 

_{רבי אריה לייב פרידמן, המכונה ר' לייב צדיק מירושלים היה חניך ישיבות נובהרדוק ותרם רבות להשרשת לימוד המוסר בארץ ישראל יחד עם ר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל ור' שמואל הומינר זצ"ל. בבתי המוסר שייסד וניהל הופיעו גדולי ורבי המוסר דאז כמו הגה"צ ר' אליהו דסלר זצ"ל, הגה"צ ר' אליהו לופיאן זצ"ל, הגה"צ ר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, הגר"ח שמואלביץ זצ"ל ועוד. גם מתורת הח"ן לא משך ידו ועוד בשנות עלומיו ובחרותו המוקדמת עסק כבר בתורת הנסתר, וקיבל הדרכות בלימוד תורת הקבלה מהגה"ק ר' אהרון שלמה מהרי"ל, מגדולי המקובלים בירושלים בדור הקודם בעל מחבר ספר "טועמיה חיים זכו" על ע"ח ועוד ספרים. וכן היה לו שיעורים בספר עץ חיים בחברותא, וכן לקח חבל בשיעוריו של מוהרי"ל אשלג זצ"ל בעל "הסולם" על הזוהר. את תורת הנסתר למד בעמקות והבין אותה לעומקה, והיה לו הגדרות עמוקות בשיטות השונות של גדולי המקובלים.}

_{מתוך הספר "שאול בחיר השם" שנכתב על ידי משפחתו ותלמידיו, ובו רוכזו דברי תורתו של ר' לייב צדיק ליקטתי את הדברים הבאים בס"ד והינם ציטוטים מקוריים :} 

_{רבינו למד אז בישיבת נובהרדוק שבמעזריטש, ושם עלה ונתעלה בעבודת השם, רבינו שהיה ספרא רבה ערך אז בשנת תרפ"ג שבועון בשם "הד המוסר" ושם מהדהד קול המוסר הנובהרדוקאי בכל תוקפו ועוזו. לימים כשנתייסדה ישיבת בית יוסף דנובהרדוק בבני ברק - הישיבה הראשונה בבני ברק – שבראשה עמד מרן הגרי"י קנייבסקי זצוק"ל, עלה לארץ ישראל ללמוד בישיבה הזאת. לאחר נישואיו התחיל ליזום ולפעול בייסוד רשת בתי המוסר בבני ברק, בת"א, בפ"ת ובירושלים. בד בבד עם התעסקותו ביסוד ובניהול בתי המוסר הקים אז רבינו חבורות בחורים שעסקו בעבודת השם ובתיקון המידות, ומהם גדלו ועשו פרי לתלמידי חכמים גדולים ועובדי השם יתברך.}   

_{[7] לאחרונה נתגלה לנו סדרת מכתבים שהתכתב עם גדולי המקובלים ר' אהרון שלמה מהרי"ל זצ"ל, ועם הגה"ק ר' שמעון צבי הורוויץ זצ"ל ראש ישיבת שער השמים בירושלים ועוד. נצטט כאן כמה קטעים ממכתבו של ר' אהרון שלמה מהרי"ל אליו : לכבוד הרב החסיד המתחסד עם קונו, בלב דבוק בה'  ב"ה ובתורתו כש"ת ר' אריה לייב שליט"א. הנה קיבלתי מכתבו הקדוש, וחביבין לי מאוד שאלותיו שהם שאלות של חכם הרזים.. ידידו אהרון שלמה מהרי"ל. (עכ"ל ספר שאול בחיר השם עמ' 7-8) *** ר' אהרון שלמה מהרי"ל זצ"ל ,המוזכר בפסקה הנ"ל, בעל הפירוש "טועמיה חיים זכו" על הספה"ק עץ חיים, היה מתלמידיו הבודדים של הקדוש ר' שלמה אלישוב זצוק"ל בעל ה"לשם". לאחר פטירתו של ה"לשם" התבטא כי רבו שכיח עימו עתה אף יותר מבחייו, ובכל סוגיה בה הוא מתקשה אזי בחלום הלילה הוא שואל אותו, הוא מותיב לה והוא מפרק לה. דמותו הייתה נערצת בירושלים הישנה של לפני כשמונים שנה ונודע כאחד מבחירי החכמים של תורת הנסתר. בית מדרשו היווה המשך לתורת האר"י והגר"א כמסורת רבו הקדוש}   

_{[8] אחד מחכמי חסידי אשלג מוסר בשם האדמו"ר הרב"ש, בנו של בעל הסולם, שאביו החזיק מאד מבעל הלשם. אג
ב, יש בידי כת"י שיחה של הרב קוק, וגם הוא מציין למקובלי דורו את הלשם ובעל הסולם. כמו"כ ראיתי כתוב בשם בנו של הרב קוק שאמר שהיו שלשה מקובלים בדורו: בעל הסולם והלשם ועוד שלישי שלא רצה לומר.}   

_{[9] עליו התבטא מרן המשגיח ר' דב יפה זיע"א "הוא היה האיש הכי קדוש שהיכרתי" כמובא בספר שירת הים אודותיו. חיבר את ספרי "בית זבול" בהלכה, "מי מרום" באגדה ופנימיות, ושאר ספרים נפלאים ועמוקים. תולדותיו ועדויות אודותיו מכל גדולי ומאורי דורנו מובאים בספר שירת הים שנכתב ע"י נכדו ר' יאיר חרל"פ, ושם מסרו הגרי"ש אלישיב, הגר"ע יוסף, הגר"ש אוירבך, הגר"ש דבליצקי שהוסמך על ידו,ועוד, ולהבחל"ח הרב שלמה פישר, הגרא"ד אוירבך והרב ברוך מרדכי אזרחי שהיה משומעיו הקבועים בסעודה שלישית, ועוד, את זכרונותיהם מלאי ההערצה מדמותו הנפלאה.}