תלמוד עשר הספירות – סדר השתלשלות העולמות בביאור פנימי עמוק (ו' כרכים)
פנים מאירות ומסבירות – פירוש על עץ החיים (ג' כרכים)
בית שער הכוונות פי חכם – מהדורא קמא של תעה"ס
פרי חכם – אגרות ומאמרים (ד' כרכים)
מתן תורה - מאמרים במחשבת היהדות, עמוקים ומחודשים.
ועוד....
בשעה שחיבר הרב אשלג את פירושיו לזוהר ולכתבי האר"י, שרר בארץ דוחק כלכלי גדול והפרוטה לא הייתה מצויה להוצאת ספרים בנקל. לשם כך נדד לאנגליה להשגת המימון עבור הדפסת ספריו הקדושים. גם תלמידיו הפרישו ממחייתם הדלה סכומי כסף איש כפי יכולתו למען מאמצי ההדפסה. כחלק מהסיוע להשגת תרומות ביקש הרב אשלג הסכמות מכל גדולי הרבנים בעת ההיא, ומתוכן אנו למדים על הכבוד הגדול שרחשו לו חכמי אותו הדור, כמו כן ניכרת גם ההתייחסות בהסכמותיהם לדרכו המיוחדת בפירוש הדברים, עליה עמדו המבינים בנבכי הנסתר כבר מהמבט הראשון.
כאמור חכמת הקבלה איננה מתחדשת במהלך שיכלי גרידא או בסברה אישית, אלא היא צריכה להיות מקובלת איש מפי איש בהשגת הדברים.
וננסה בקצרה לגעת בנקודה זו, בע"ה, על מנת לבאר לכל הקורא כלפי מה הדברים אמורים:
בספרי 'בעל הסולם' אנו מוצאים ביטויים ומושגים חדשים שלא נזכרו כצורתם בספרי האר"י, סדרי מערכות בעולמות העליונים בחלוקה יותר מפורטת, ובתיאור התהליך הפנימי שמביא לכל שלב חדש. מה שנקרא "מאחורי הקלעים" של סתרי תורה או בלשון הרב "סדר סיבה ומסובב":
מה הוא צמצום? ובעיקר מה הביא לצמצום?, מה היא 'שבירה'? ומדוע היא הכרחית?, וכן הלאה... בהבנה עמוקה שלא פגשנו עד כה. באופן שאם הלומד לא התחיל את לימוד הפנימיות עם בעל הסולם', אפשר שיתקל בשני קשיים עיקריים:
* שפה שאיננו מכיר, רווית מושגים וביטויים ייחודיים ל'בעל הסולם' שלא מוכרים משאר הספרים בתחום הזה, דבר שמקשה לעיתים ברמה הטכנית על הלומד ומעורר קצת תחושת זרות ללומד שרגיל ללשונות האר"י הגר"א והרמח"ל לבד.
* הדרך בה הרב אשלג מתרגם את לשונות האר"י ואת 'עשר הספירות' למהלך של רצונות, 'רצון לקבל' ו'רצון להשפיע', מאלץ את האדם לכוון את מחשבתו על מסלול אחר, פחות ערטילאי מאשר בלימוד הכתבים עצמם, הרבה יותר מקורקע, ומאוד תחום לשיטת החשיבה הזו, כך שניתן פחות לעבוד אתו - בשלב ראשון[1].
אני חושב שהטיבו לבטא זאת כמה מחברים שדיברו בכבוד רב על הספרים אך התייחסו לנקודת השוני הזו, כמובא להלן:
"ומה שכתב אודות פירוש הסולם על הזוהר, הנה לא ראיתיו אלא בהעברה בעלמא לאיזה רגעים, ומובן שאי אפשר לחוות דעה על יסוד זה. והספר אינו אצלי. וכפי הנשמע הנה סלל דרך לעצמו בלימוד העץ חיים וספר הזוהר. ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאינו בתורת החסידות". (דברי הרבי מליובביטש בספר שערי הלכה ומנהג יורה דעה, עמ' 172).
יצוין, הרבי מחב"ד לא מעביר ביקורת על ספרי הרב אשלג מתוך ידיעה ברורה, אלא מתוך "כפי הנשמע". כמדומני, אחרי שראיתי את מקור האיגרת באגרות-קודש, שהיא משנותיו המוקדמות.
בהמשך התוודע יותר לתורת בעל הסולם, כאשר היה אצלו האדמו"ר הרב"ש (בנו בכורו וממשיך דרכו של 'בעל הסולם'), הוא שוחח עמו במשך כשעתיים על שאלות שונות שהיו לו בדרכו של בעל הסולם. וכן כאשר היה אצלו הרב ויינשטוק תלמיד בעל הסולם הוא קיבלו בכבוד רב, וכן את הרב שמחה אשלג שליט"א, יש תיעוד בווידאו איך שהרבי נותן לו דולר עבוד הדפסת הספרים ואומר לו ש"סולם" בגימטריא "סיני".
עם זאת ברור שהרבי מחב"ד בשום שלב לא החזיק בדרכו של בעל הסולם, הוא היה קנאי מאד לדרכה של חב"ד ולא ציטט ולא השתמש כלל בשום זרם אחר, כולל זרמים חסידיים מוכרים, ובוודאי לא אשלג. מִספר המובאות הנזכרות בספריו מתוך ספרי יסוד חסידיים כמו "נועם אלימלך" ,"קדושת לוי" ו"מאור ושמש", שואף לאפס.
וכן מובא בספר שיח יצחק עמ' 183 להגר"י בן –זכרי שליט"א, מגדולי החכמים בתורת הרש"ש, אשר בס"ד שוחחתי עמו ואמר לי שהוא עצמו למד תורת הסולם בחברותא ואין שום סיבה להסתייג מזה כפי שהבאתי כאן בקונטרס במקום אחר, וכך לשונו:
"וכמו כן נעשה פירוש על ספר הזוהר מאת האדמו"ר רבי יהודה אשלג ע"ה בשם הסולם, סגנון פירושו הוא מיוחד במינו כי משתף את כתבי האריז"ל ומסבירם בדרך ההמחשה המושתת לפי סגנונו הוא, ומבחי' זו יש בביאורו זה מן החידוש...אמנם הרבה מן המקובלים הלומדים בדרך המסורה לנו מדור דור נמנעים מללמוד בפירוש זה כי כמ"ש לעיל 'פנים חדשות באו לכאן', איך שיהיה זכה הרב המחבר ע"ה שהרבה מבני עמנו התקרבו לבורא עולם ע"י הסבריו העמוקים וביניהם הרבה מלומדים ידועי שם, כי פירושיו המאלפים מהווים חומר מחשבה מעמיק הקרוב לשכל הלומד, דבר המלהיב אותו ופותח עינו בפנימיות תורתנו הקדושה... וכו' "
הרבה העסקתי את עצמי בשאלה מדוע בעל הסולם לא מתייחס לעובדה זו בעצמו, בפתיחה לספרו או כיו"ב, להעיר על כך שהוא יודע שזו דרך חדשה אמנם וכו', הרי הוא הכיר את הספרות של קודמיו והוא מודע לכך שאף אחד לא דיבר כמוהו, אז מה פשר הדבר[2] ? זאת אומרת האם באמת כך הוא חשב שצריך ללמוד את דברי האר"י מלכתחילה ואין דרך אחרת, או שמא יש כמה דרכים לפרש וזו אחת מהן? ומדוע לא הסביר את עצמו שהוא בא לחדש? והאם הוא נשען על מישהו מהגדולים המוכרים לנו?
למשל באגרת מח':
וכבר כתבתי לך שספרי אין צריך להסכמה, בהיות שלא הוספתי על דברי האר"י ז"ל אפי' מלה אחת, וכן כבר עשיתי מראה מקומות על כל סברא וסברא להראות מקומם בכתבי האר"י ז"ל, ואם כן האר"י ז"ל אין צריך הסכמת אנשי דורינו. ועשיתי זה בכונה עמוקה, בראותי דרכי הסטרא אחרא לעומתי מכל מראש, וכמעט שלא ניכר מלאכתי עצמי...
רואים מכאן מפורשות, כי הרב ידע בבירור שכל דבריו הם הם ההבנה האמתית בלשונות האריז"ל, והדבר צריך ביאור. כמו כן הציק לי שיש בדבריו חידושים, שעל פניו נראה כי מקובלים אחרים לא הסכימו להם או שכלל לא הזכירו את קיום העניינים האלו, כגון סוגיות שלפני מה שנקרא בכתבים "צמצום", שגדולי הספרדים לא הסכימו כלל לגעת בעניינים שמהמזבח ולמעלה ואילו הרב אשלג האריך והרחיב בסוגיה זו.
ועוד מושגים חדשים כגון אלו, צמצום א' צמצום ב', מסכים, כלים דקבלה והשפעה, אורות דחכמה וחסדים ועוד. לא ידעתי איך להתייחס לעניין הזה, והרי אפילו האר"י לא דיבר על זה לכאורה. ובפרט כאשר שומעים קצת מהצדדים קולות שלא מעודדים את הלימוד הזה מעיקרא, ואני אנה אני בא? האם אלך עם היחידים, חסידיו ותלמידיו, ואנטוש את כל עולם הפנימיות הקלאסי?
ומאידך הרי וודאי שיש פה אדם גדול וספרים בנויים בסדר מופתי, עם אפשרות להבין וליישם בשטח, האם כל זה לריק חלילה, הרי וודאי משהו מיוחד נמסר לנו דרכו?
ראשית אומר, כי עם הזמן שמתי לב שהרב אשלג זצוק"ל איננו חריג במהלך הזה ,הרהוט, שלא מזכיר מקורות אחרים, שהרי כמעט באף מקום לא מצאנו שהרמח"ל יצטט או יבנה את דבריו על אחד מהקודמים. גם הגאון מוילנא לא שקיל וטרי בדברי הקדמונים אלא בעיקר קובע את הדברים כעובדה כשהוא מיישב סתירות ומעמיד חילוקים בדברים. באמת שמתי לב שבכלל מי שהוא 'חכם יוצר' - בעל השגה, ולא 'חכם מכנס' ומלקט, הרי שהוא ממעט בציטוט דברי אחרים ובעיקר נובע מתוך עצמו, בהארת נשמתו[3].
שנית, ראיתי בהתבוננות, כי גם הם – חכמי האמת הגדולים המוכרים והמוסכמים - חידשו מושגים: בעיקר הרמח"ל שבנה לנו עולם שלם של הבנות "הנהגת המשפט" מול "הנהגת הייחוד" המתגלה בדעת תבונות. במאמר סוד הייחוד מלמדנו על היכלות שבכל עולם - למרות שבזוהר נזכרו היכלות בבריאה. עניינים שבא"ס שלפני הצימצום, המוזכרים בפינה נידחת בגנזי רמח"ל במאמר הייחוד, ועוד ים של חידושים בפירוש האידרא שלו, אדיר במרום, אשר הוא המקור הבלעדי להן וכל זאת לא פצינו פה ולא צפצפנו מאומה כי ידענו כי איש א-לקים הוא.
וכן הרש"ש חידש הבנות על דעת עצמו, דעת עליון, מתוך ראיות ודיוקים מוכרחים בלשונות האר"י הק' כגון תורת הערכין, אורך ועובי, ועוד יסודות שהם ממש בגדר חידוש, עד שמי שרואה את תורת האריז"ל לפני הרש"ש ולאחריו נראה הדבר כשתי תורות, וגם על זה לא יצא איש בטרוניה, כי אם להיפך, ראינו ברש"ש המפרש כמעט הבלעדי - לשיטת הספרדים. וכן גם ה'לשם שבו ואחלמה', הנאמן עד מאוד בבית המדרש הליטאי, מי שמכיר יודע שהוא אומר דברים חדשים ונפלאים שבנה בכח עצמו בראיות רבות[4].
על כן לא זו הקושיה האמיתית, ואין לנו לשאול את החכם הגדול "מה זה בידך" כל פעם שהוא אומר משהו שלא שמענו. כך שאפשר לקבל בהבנה את הרעיון שהשי"ת מגלה לנו עומקים חדשים בתורה עם הזמן וכמו שכתב הרב וינטרויב זצ"ל באחד ממאמריו בספרו 'נפש אליהו' :
כל גילוי יש לו מטרה בשביל מה נתגלה, גילוי רזי תורה במשך הדורות ממתן תורה ואילך יש לו מטרות הרבה, לפי הדור ולפי הזמן ולפי המקום. הרע"מ גילה לדורו שניצוץ הרזי תורה שנתגלו ע"י הרשב"י אינם רק לדורו ושעתו, רק עיקר עניינם שיתגלו באחרית הימים וביה יפקון מגלותא ברחמי, עיין רע"מ פרשת נשא, ותיקו"ז סוף תיקון ו'.." (נפש אליהו החדש, מאמר פתחי שערים עמ' ה').
והנה מצאנו כי אף על פי שבתוך כתבי 'בעל הסולם' ובנו רבי ברוך שלום זצ"ל נראה כאילו הדברים פשוטים ללא חולק, ואינם ערוכים בהשוואה ובהנגדה לחכמים אחרים, הרי שבס"ד מצאתי לכך התייחסות בדברי אחד מאדמו"רי אשלג, חתנו של רבי ברוך שלום, בן מוהרי"ל אשלג. בראיון שמסר אחרי פטירת האדמו"ר מסדיגורה הוא מספר כך :
"נקראתי אל הקודש ללמוד יחד (עם האדמו"ר מסדיגורה) בחברותא את תורת הנסתר. מייד כשהתחלתי ללמוד נוכחתי לראות עד כמה הרבי מופלג ובקי בחכמה זו.. בחברותא למדנו בספרי תלמיד האר"י ז"ל מהרח"ו, ועליהם הוספנו את חידושי בעל הסולם, שלמעשה מהווים מהפכה בעולם הקבלה". (בעקבי המלך, עמ' קכב) מכאן הבנתי בבירור, שייתכן וזה מהלך מקובל והגיוני עבור מי שמחדש דרך בתורה וברור לו שדרכו החדשנית בתורה היא אמת, שאינו טורח לסייג את דבריו או להביא דברי החולקים, אולם זה שיש כאן לפנינו שיטה חדשה וגדולה שטרם נאמרו כדברים האלה והם בגדר מהפיכה, זה בוודאי פשוט, אפילו לרבני בית אשלג זיע"א[5].
מעט יובן עתה שחכמי הספרדים בפרט והמקובלים בכלל, לא כולם ראו עניין להיכנס לשדה החדש הזה. הרי ידענו כי אפילו בספרי הרמח"ל והגר"א לא עוסקים בישיבות הספרדיות לקבלה, מעולם ועד עתה, חוץ ממקומות בודדים ממש. כל עירוב של שיטת גדולים אלה כנגד הרש"ש כמוהו כזריעת כלאיים אצלם, וכי זה סימן לחוסר הערכה ח"ו? מה פתאום, וכך אמר לי תלמיד הגאון רבי מרדכי עטייה שליט"א ראש ישיבת המקובלים "החיים והשלום":
"בעל הסולם קודש, הרמח"ל קודש קודשים, אבל יש לנו את מסורת הלימוד שלנו. אנחנו אפילו לומדים ברמח"ל, אבל עיקר עסקנו לא בזה אלא ברש"ש". והדברים ידועים ליודעים. ועוד שבאמת זה לא דבר קל ללמוד כמה שיטות, כי צריך ללמוד שפה, ולקבל היקף בכתבים, לשנן ולחזור, וללמוד מהלך אחיד כדי שלא תיעשה תורתו קרעים קרעים. הגדיל להתבטא הרי"מ מורגנשטרן כי צריך שני מוחות כדי לדעת היטב גם רש"ש וגם בעל הסולם. וממילא פשוט שכורח המציאות מביא את רוב האנשים להצטמצם לתחום אחד, וכדרך רובא דעלמא שהם הולכים אחרי מה שכולם עושים, נהרא נהרא ופשטיה ואכמ"ל.
אבל באמת, אלו שהם ברי-הכי למדו יותר ממהלך אחד, וראה זה פלא שבין המסכימים הנלהבים ביותר על כתבי הסולם ותלמידיו נמצא את גדולי חכמי הספרדים והמכוונים כדוגמת רבי עובדיה הדאיה זצ"ל, מורי חיים סינוואני זצ"ל שברור מדבריהם כי למדו את כתביו הדק היטב, גדול חכמי האשכנזים בתורת הרש"ש רבי שריה דבליצקי זצוק"ל[6] שמאוד מוקיר ומכבד, ואף מצטט את מהלכיו של הרב אשלג מפירוש הסולם ומספרו 'תלמוד עשר הספירות', בכמה מקומות מכתביו.
כמו כן רבני הבד"ץ של העדה החרדית במשך שבעים השנים האחרונות אשר תמיד העניקו הסכמות מכבדות לספריו גם כשציינו את מהלכו הייחודי, כמובן לכל רואה. נביא כמה מלשונותיהם הק' לדוגמא:
"ראיתי חמותי אור בהיר בשחקים פי' מעלות הסולם על ס' התיקונים ונתמלאתי שמחה וחדווה על פי' הקדוש אשר חיבר.. והנני להודיע כי לא ראיתי רק כרך א'.. ועתה עיניי תלויות על השאר.. יעשה נא אדוני איתי חסד להודיעני אם נמצא הפירוש הזה עד סוף התיקונים, כי נפשי כלתה ונכספה אליו מאוד מאוד וכו" (רבי חיים סינוואני זצ"ל מחכמי תימן האמונים מבטן על תורת הרש"ש, ורבו של הגר"מ שרעבי זצ"ל).
"ובספר תלמוד עשר הספירות לגאון הקבלה מוה"ר יהודה ליב אשלג זצ"ל בהקדמה אות קנ"ה כתב וז"ל: למה זה חייבו המקובלים וכו'" (רבי שריה דבליצקי זצ"ל, הקדמה לביאורו על רחובות הנהר של הרש"ש עמ' לג') "
תורת האר"י הקדוש ותורת ותורת איש האלקים מרן בעל הסולם על הזוה"ק. וכבר הסכימו צדיקי וגאוני ארץ מן הדור הקודם על תורתו הטהורה לשם שמים של שר בית הזהר קדש הקדשים.. ואורו הקדוש יאיר דרכינו נכוחה.. אחיי ידידיי נצלו ההזדמנות הנפלאה אשר זימן לנו אבינו שבשמים, רחצו במעיין הקודש הזה וכו' " (הסכמת רבי יצחק כדורי זצוק"ל, שלמד ולימד בעיקר תורת הרש"ש וכוונותיו).
"אשר כבוד קדושת זקני בעל דברי שלום זצ"ל אדמו"ר ואבד"ק שאץ, מנוחתו כבוד בלונדון, במכתבו אליי אודות ספרי בעל הסולם זה לשונו: כי הספרים נפלאים ועוד לא היה כבושם הזה" (מתוך הסכמת רבי משה הלברשטאם זצ"ל חבר הבד"ץ עד"ח בהסכמתו).
מהנ"ל ניתן להבין שרבותינו חילקו בין הערצה גדולה, שאכן חשו כזאת כלפי אדמו"ר בעל הסולם, לבין האמירה שאין תורה אחרת אלא דרכו, דלא אחזו כך, כי אם למדו ולימדו בדרכיהם שלהם, וגם למדו את שיטתו של 'בעל הסולם' .
