מקור תורתו

מתוך הלימוד שלי בכתביו וכן בכתבי הרמח"ל, עולה, כי אכן מצא לו 'בעל הסולם' משענת לשיטתו בהרבה עניינים אצל הרמח"ל, אולם בדברים שמופיעים בפינות נידחות יחסית בכתביו של הקדוש מאיטליה, ספרים שאין יד הכל ממשמשת בהן בשווה ואולי זו אחת הסיבות שרבים לא ידעו איך להתייחס אליו, ולא ראו את הקשר העמוק שבין מרן הרמח"ל לבין מוהרי"ל אשלג. וכן אישר לי עובדה זו  ר' יהודה קלאר מארגון אור הסולם, הבקי בכתביו. 

סיפר אחד ממקורביו, שראה אותו לומד שעות רבות בעמידה מתוך איזה ספר, וכשהלך רבינו לכמה רגעים מהמקום לאיזה צורך, ניגש האיש וראה מה הוא הספר בו עוסק הרבי, היה זה ספר "אדיר במרום" של רמח"ל, אחת מיצירותיו העמוקות והפחות נלמדות אצל כלל הלומדים. 

ואכן רואים יסוד לשיטתו ולחידושיו בספר אדיר במרום, במאמר הייחוד, בדרך ה' ועוד. וכמו שרבים לא מכירים את דברי הרמח"ל  הפחות מפורסמים, כך גם את דברי 'בעל הסולם' לא ידעו מבפנים, ואין מביאין ראיה ממי שלא ראה את החודש... 

כמו כן, מורגש הוא הדבר כי לעס וטחן את תורת גדולי החסידות וגם מתוכם דלה פנינים אותם פיתח, וגילה בהם יסודות מחשבתיים המתרצים קושיות רבות ומהווים הקדמות מוצקות להבנת עניינים יסודיים: ההשגחה והבחירה, העבודה ובעיקר –תכלית הבריאה. בין הספרים שאני הקטן מצאתי בהם רמזים לרעיונותיו : אדמו"רי איזביצא ראדזין [1] ,תורת חב"ד שאגב צריך לדעת, שהרב יצחק מאיר מארגנשטערן ראש ישיבת "תורת חכם" מגדולי הצדיקים והמקובלים בדורנו, כך אמר: "קבלתי משם אחד מיוחד מגדולי תלמידי רבינו בעל הסולם זיע"א, ששמע בעצמו מפי קודשו דרביה, דכוונתו בחיבורו על הזוהר, היתה להשלים הגילוי דרבינו הגאון הקדוש אדמו"ר בעל התניא זיע"א שהחל בחיים חיותו לבאר ספר הזוהר על פי פנימיות החכמה, והן בעוון לא זכינו שישלים מלאכתו, ואחריו ל"ו קם הגה"ק בעל הסולם, וביקש להשלים זה הגילוי כדי להמשיך האור דמרנן האר"י והבעש"ט תוך ספר הזוהר, וזכה בזה הרבה כנודע בשער בת רבים שזכה לגלות בספריו האיך כל תורת רבינו האר"י ז"ל וכל קדושת ספר הזוהר, אינם אלא דרכי עבודת ה' ". [2]. 

בקיאותו של בעל הסולם בכתבי האר"י, וגודל העמקתו בהם הינה עובדה שלא ניתנת לערעור. מי שמצוי בלימוד כתבי הקודש של האר"י יודע כי יש סתירות מסוימות בין הכתבים. חלקן מפאת שינוי המהדורות, שהרי כתיבתן ארכה למהרח"ו שנים לא מעטות, ביניהן חזר בו מהבנותיו לפעמים. סיבה נוספת לסתירות היא השוני בנושא בין המקומות כי כלל לא איירי באותו עניין. הלומדים נאלצים ליישב את החילוקים ולחפש במפרשים דרך להעמדת הסוגיא. אולם בספרי 'בעל הסולם' רואים - בין בספרו תלמוד עשר הספירות ובין בפירושו לעץ חיים – כי כל הסתירות כבר ברורות אצלו ולכן לעיתים הוא מעתיק באותו פרק ואותו העניין כמה מקורות שונים ומחברם לרצף אחד. במקום לצטט קטע שלם מעץ חיים, למשל, הוא יביא משפט מ'עץ חיים', משפט ממבוא שערים, ופסקא אחת משער ההקדמות, זאת משום שבאופן זה כל הדרוש מיושב על מכונו לפי כל הנוסחאות [3].

 את הדרך הזו עושה המחבר בלי להעמיס על הלומד קושיות ואי הבנות, הדרך סלולה לפניו וזאת אחרי שהמחבר כבר לקח בחשבון עבורו את כל המהלכים בסוגיא, וזה דבר שאין לו אח ורע, כי בדרך כלל אדם לומד כמה ספרים בכתבי האר"י במשך כמה שנים, והרבה זמן ייקח לו להעמיד את השמועות השונות בלי תסכול, וכולי האי ואולי. 

ומובן בכך, שאלה שעדיין לא השלימו לימודם יבואו בביקורת על כתביו, ועליהם התבטא רבינו ב'אגרות' בחריפות רבה, עד שניכרת הריתחא דאורייתא, שגם בימינו עודנה רלוונטית, כאשר שומעים אנשים שטרם השלימו את לימוד ספר הבסיס "אוצרות חיים" אפילו פעם אחת ויש להם ביקורת או אפילו רק עיקום חוטם על שר וגדול בבית הזוהר, איש קדוש ורב אנפין בכל החכמות, הרי שזה ממש מגוחך להביע דעה על דבר שאינך מבין בו ולא בדקת אותו כראוי. כל שכן כאשר גדולי עולם לאורך כשבעים שנה כולם פה אחד שיבחו והיללו את האיש ואת ספריו הקדושים, ולו בגלל שהשכילו לעמוד על גודלו או שעיינו בספריו בהבנה ולא מפי השמועות הנלוזות. ואילו עתה אברך צעיר או ת"ח שצועד לראשונה את צעדיו בחכמת הנסתר, וחושב שבגלל מעמדו או משרתו בעולם הישיבות, שם הוא כבר נקרא 'מאן דאמר' ויש לו תלמידים ואנשים סרים למרותו, ניתנה לו הורמנא לחלוק על כל גדולי עולם שהסכימו על האיש ועל ספריו, וכל שכן עליו עצמו, על חד בכמה וכמה דרין בנסתר, וכי זו מידת חכמים?! 

ותוך כדי כתיבת הדברים, זכיתי לדבר עם חכם וזקן המקובל רבי יצחק בן זכרי שליט"א מחבר ספרי 'פחד יצחק' על 'עץ חיים' ו'אוצרות חיים' (ח"י כרכים!) ושאר ספרי קבלה על שער הכוונות, מי שלומד ומלמד כבר שנים רבות בחכמה זו, ואף למד בצוותא שיעורים כסידרם עם הגר"י הלל שליט"א, אשר יחדיו הקימו את ישיבת 'אהבת שלום'. 

ושאלתי מעימו על בעל הסולם וספריו. שמעו נא דרך תשובה של אדם שיודע מסתמא יותר מרוב רובם של המדברים על הספרים הנ"ל מה היא קבלה ועל שיטות בתי המדרש השונים: אמר לי הרב: "זה ברור שאנו לא מגיעים לקרסוליים שלו, הוא היה איש צדיק והספרים שלו אין בהם שום בעיה. הרבה אנשים חזרו בתשובה בזכות הספרים האלה אפילו פרופסורים למדו אותם וחזרו בתשובה, אני מכיר כמה. גדולי עולם למדו את הספרים האלה. רבי אליהו לאפיאן למד את הספרים האלה. בישיבות שלנו הספרדים יש מסורת הלימוד של הרש"ש אז לא לומדים את זה על הסדר, אבל יש לו עוד הרבה ספרים, לומדים אותם". עד כאן הנוגע לענייננו ממה ששוחחתי עמו אמש בחסדי השם, אור לכ"ח טבת תשע"ח.

^{[1] הלא הם ערש מחשבותיו הכבירות של הגאון הקדוש רבי צדוק הכהן מלובלין שנתקבל באהדה רבה בדורנו בכל המגזרים, על אף סגנונו השונה והאיפכא מסתברא שבו. מהגדולים בתורת איזביצא בדורנו היה רבנו מאור עינינו ר' ישראל אליהו ויינטרוב זצ"ל מבני ברק, מי שהיה גם גדול הדור בקבלת הגר"א, ותלמיד ה"פחד יצחק".}   

^{[2] בספר אור עולם כתב הגאון הנפלא רבי מרדכי שריקי שליט"א כי הרב אשלג ראה בעצמו ממשיך דרכו של רמח"ל. אכן לאורך זמן ומתוך עמל בתורתם של שני ענקים אלו ניתן בקלות לזהות בקווים המשותפים הייחודיים לשניהם. אילו היו רואים זאת מתנגדיו בוודאי שלא היו מתרחקים מספריו אלא אדרבא רואים פה את האיכות הגבוהה והנפלאה של ההעמקה והדיוק בכל דברי רבותינו הקדמונים עד לאחת.}   

^{[3] העיר לי חכם אחד הבקיא בספרי בעל הסולם: "אני ראיתי זאת כמה וכמה פעמים בסוגיות שונות, שהתקשיתי למה בעל הסולם נוטה לכאורה מהמשמעות הפשוטה של הרח"ו, ועיינתי בספרי מקובלים כמו הרש"ש ויפה שעה וחסדי דוד שהכבירו בקושיות על דברי האריז"ל, ובעל הסולם בספריו מפרש לפי דרכו, ומתרץ בכך את כל הקושיות, באופן שהלומד אינו יודע כלל שהוא עוסק כעת בסוגיה מורכבת מאד.  כמו כן בעל הסולם בעצמו מעיד בספרו תע"ס כי הוא בנוי "תפשת מועט תפשת", ובוודאי יש רבדים הרבה יותר עמוקים שבעל הסולם לא נכנס אליהם.}